תוספות רבי עקיבא איגר/כלים/א

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ כלים א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

[אות ב] הרע"ב ד"ה מטמאין את האדם. שאם היו כלים רבים זעג"ז. ואם היו כלים על ידו והנבילה בכלי העליון האדם טמא והכלים טהורים חוץ מכלי העליון שנוגע בו הטומאה. רמב"ם:

[אות ג] בא"ד לא נטמאו הכלים התחתונים במשא. וכ"כ הרמב"ם בפירושו בשם הספרא. אבל מדברי רש"י נדה (דף נ"ד סוף ע"ב) מבואר דגם כלים התחתונים טמאים משום טומאת משא אם דם נדה בעליון. ואולם ברש"י שבת (דפ"ג ע"ב ד"ה כרעו הן) מבואר דבכלים ליכא טומאת משא. וצ"ע:

[אות א] במשנה וחשוכי בגדים במגע. עיין יומא (דף י"ד בתוס' ד"ה אלא מאי מזה כו') ודבריהם תמוהים במה שכתבו ואין לתרץ מאי מזה נושא אף נושא וה"ה במגע כו' והא מפורש במתניתין דהכא דליכא כיבוס בגדים וצ"ע. ועיין בספר שיח יצחק שם:

[אות ד]

ג

[אות ה] תוי"ט ד"ה זובו של זב. ולא משום דא"א בלא צחצוח זיבה. כדס"ל לר' יהושע דא"כ לתנייה גבי זובו ומדקתני לה גבי רוקו ע"כ משום דאתי מרוקו. גמ' שם:

[אות ו] בא"ד שיהא טמא בטמא. והא דל"א דיו דכמו דטמא בטהור טמא רק במגע ולא במשא ה"נ טמא בטמא. דכיון דמיפרך ק"ו. דלמגע לא אצטריך ק"ו. דלא גרע מגברא טהור. מש"ה ל"א דיו. גמרא שם. (ולפמ"ש התי"ט בד"ה למעלה מהן זובו בשטת הרמב"ם דש"ז דטהור בעי' כעדשה לנוגע וש"ז דזוב אפילו בכ"ש. א"כ איך מיפרך הק"ו הא הק"ו מועיל על מגעו בכ"ש. ומנ"ל טומאת משא) והיינו כר"ט (במתני' ה' פ"ק דבב"ק) עיי"ש. ועיין בהרע"ב שם דאנן קיי"ל כרבנן דאף היכא דמיפרך ק"ו אמרי' דיו. והא דקיי"ל הכא דש"ז דזב מטמא במשא היינו מטעם דא"א לש"ז בלא צחצוחי זיבה. וכמו שכתב הרמב"ם (בפ"א מהל' מטמאי מו"מ):

ד

[אות ז] מצורע שהוא מטמא בביאה. וחמיר ג"כ זבה ממצורע דזבה מטמאה את בועלה. ומצורעת אינה מטמאה את בועלה כדדרשינן בת"כ ואם שכב ישכב איש אותה פרט למצורעת. וכן חמיר ג"כ דזבה עושית משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים. ומצורעת אינה עושית מו"מ רק לטמא אוכלים ומשקים (וזהו שיטת תוספות דלא כהרע"ב שכתב דמצורע עושה מו"מ כמו זב) הר"ש (במתני' ג'):

[אות ח] ברע"ב ד"ה חמור מכולם. דביאה במקצת. עי' שבועות (דף י"ז ע"ב) ובתוספות שם דאם הכניס כו' לא מקרי ביאה במקצת. וכשנכנס כולו חוץ מחוטמו דפטור הטעם דדרך אחורים ל"ש ביאה:

ז

[אות ט] הרע"ב ד"ה עיירות המוקפות. מימות יהושע ב"נ. הקשה לי חכם במה דפירש"י מלכים ב' (ז' ג') פתח השער כמו שנאמר מחוץ למחנה מושבו. והא שומרון לא היה מוקף חומה מימות יב"נ כמבואר מלכים א' (ט"ז כ"ד). והשבתי לו דנזהר בזה התרגום יונתן בפסוק הנ"ל מלכים א' (ט"ז כ"ד) ויקן את ההר תרגם יונתן וזבין ית כרכא. והיינו דס"ל מתוך קושי' הנ"ל דגם מקודם היה כרך גדול אלא שעמרי חיזק הבנין וקרא שם העיר שומרון וכמו שתרגם שם ובנא ית כרכא וקרא ית שמיה דקרתא די בנא על שום שמר מריה דטורא שומרון. מבואר דההר שומרון דסוף פסוק הניח כפשוטו ופירש טורא דמריה דטורא שומרון אבל מ"מ כבר היה בנוי כרך על ההר ומש"ה פי' ויקן את ההר וזבן ית כרכא. וא"כ י"ל דהיה מוקף מימות יהושע. ועיין רד"ק מלכים א' (י"ג י"ד):

[אות י] בא"ד מחוץ למחנה מושבו. וילפינן גז"ש מושבו מקרא דבית מושב עיר חומה תוס' בערכין (ד' ל"ב ע"ב ד"ה וקדשו כו'):

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף