תוספות רבי עקיבא איגר/ביכורים/ב

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ ביכורים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות ט] במשנה חייבין עליהן מיתה. והוא שיאכלם הבכורים אחר שיכנסו לחומת ירושלים. רמב"ם ועי' בהר"ש כאן:

[אות י] שם הרי אלו וכו'. ותנא ושייר דנוהגים בכל שנות שמיטה ואין להם פדיון משא"כ מ"ש דאינו נוהג בג' ובו' ויש לו פדיון. גמ' (יבמות דע"ד ע"א):

[אות יא] בהרע"ב ד"ה משא"כ. והנוגע בו. אבל לאכילה אף חולין בעי נטילה כדאיתא (פ"ב מ"ה) דחגיגה ובגמ' שם איכא עוד שינויא דאידי ואידי לאכילה הא בנהמא הא בפרי והובא בתי"ט שם:

ב

[אות יב] בהר"ב ד"ה ואסורין לאונן. ובבכורים נאמר. וכן כתב הרמב"ם בפי' ובחבורו (פ"ג מהל' בכורים) והכ"מ כתב עלה בפ' כ"ש (דף ל"ו ע"ב) אבל באמת תמוה לי דשם בפסחים אית' טעמא דרבנן דכתיב ל"ת לאכול בשעריך וכו' ותרומת ידך אלו בכורים ואתקש בכורים למעשר. וכן הוא בפ"ח דיבמות (דף ע"ג ע"ב) והכי אמרי' התם ג"כ לענין דבכורים חייב בביעור משום דאתקש למעשר. והטעם שכתב הרמב"ם והר"ב איתא בפסחים שם דרך קושיא על ר"ש נהי דלית ליה הקישא שמחה מיהא כתיבא ביה ומשני ההיא לזמן שמחה הוא דאתי וא"כ למסקנא גם רבנן ס"ל דלזמן שמחה הוא דאתא אלא דטעמייהו דאתקש בכורים למעשר. ונ"מ לדינא דלטעמייהו דהרמב"ם והר"ב אם אכל אונן בכורים א"ח במלקות וכדאיתא להדיא בהרמב"ם שם ומטעם דהוה רק לאו הבא מכלל עשה אבל לטעם דאתקש חייב מלקות כמו במעשר ובפרט לענין חיוב ביעור דנקטו הרמב"ם בפי' והר"ב מדכתיב הקדש. דזה הטעם לא נזכר בסוגיין רק בירושלמי ואמאי שבקו לסוגיא דידן דיבמות הנ"ל דמפורש דמקשי' בכורים למעשר וצלע"ג: והא דלא ילפינן ג"כ בהקישא מעשר מבכורים לחייב מיתה בטומאת הגוף דדרשינן ומתו בו פרט למעשר ולענין ביטול באחד ומאה ל"ש למילף דבתרומה ג"כ בטילה ברוב מדאוריי' ורק מדרבנן בעינן אחד ומאה ולענין הערב שמש ילפי' לה ביבמות מקרא דמ"ש לא בעי הערב שמש הר"ש כאן ותוס' ביבמות ובתוס' שם הניחו בקושיא אמאי לא ילפינן בכורים ממ"ש דלא להוו נכסי כהן עי"ש:

[אות יג] תוי"ט ד"ה ואסורים בכ"ש. וצ"ל במינן. ועיין בפרי חדש (סימן ק"ב ס"ק ח'):

[אות יד] במשנה הרי אלו במעשר. ותנא ושייר דאסורים לבער בטומאה דבמ"ש כתיב ולא בערתי ממנו בטמא (ובכורים הא אתקש למ"ש לת"ק דר"ש) משא"כ בתרומה וכן האוכלן בטומאת עצמן לוקה משא"כ האוכל תרומה בטומאת עצמן עובר רק בעשה. גמרא יבמות (דף ע"ד ע"א):

ה

[אות טו] במשנה ושלא מן המוקף. אע"ג דעיקר מוקף כתיב בתרומת מעשר והרמותם ממנו מן הסמוך לו. אמרי' בירוש' (פ"ב דתרומות) התורה למידה ומלמדת. ותרומת מעשר מלמדת ואינה למידה דכתיב מכל מעשרותיכם אפילו א' ביהודה וא' בגליל. תוס' (גיטין דף ל' ע"ב). וכ"כ הרא"ש כאן:

[אות טז] תו"ח ד"ה תי"ט ד"ה ושלא מן המוקף. דהוא מדרבנן. ומתני' דהכא מיירי בדאורייתא. והא דקתני ויש לה שיעור כתרומה אף דמדאורייתא אין שיעור לתרומה גדולה מ"מ הא יש לו שיעור למעלה דא"י לעשות כל גרנו תרומה דבעי' שיריה ניכרים. תוס' שם והרא"ש כאן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.