תוספות הרי"ד/שבת/ב/ה

תוספות הרי"ד שבת ב ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הבעיר ובישל עיי' בפנים ע"פ הך סוגיא נראה לפענ"ד להבין שיטת הבבלי במס' שבת דף ק"ו ע"א גבי תני ר"א קומי דר"י. כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא חובל ומבעיר אינה משנה ואת"ל משנה כו' בצריך לעפרו והא אנן תנן כל המקלקלין פטורין מתניתין ר"י ברייתא ר"ש מ"ט דר"ש מדאיצטריך כו' ומדאסר רחמנא הבערה גבי בת כהן ש"מ מבעיר בעלמא חייב. ור"י התם מתקן הוא כדר"א כו' מה לי לבשל פתילה מה לי לבשל הממנין ע"כ ושיטת רש"י ז"ל דהא דתלי בר"י ור"ש הוא דתלי במלאכה שא"צ לגופי' דהא כל הבערה מקלקל הוא ואפילו מבער עצים באור לקדירתו מקלקל הוא אצל עצים ומה שמתקן אצל אחרים לר"ש לא חשיב דהא מלאכה שא"צ לגופי' היא אלא משום דמקלקל בחבורה ובהעברה חייב. כדיליף לקמי' ובד"ה בישל פתילה שהוא מדליק פתילה של אבר ונותן לתוך פי' ודרך בישול הוא זה וחייב על הבישול שאינו מקלקל האבר בבישולו אלא מתקן וצירף עכ"ל ז"ל ובתוס' ז"ל ד"ה מה וז"ל וא"ת בשלמא לר"י שפיר שמעינן דהבערה ללאו יצאת או לחלק מדלא כתיב לא תעשה מלאכה בכל מושבותיכם וכתב הבערה ש"מ או ללאו או לחלק אלא לר"ש דאיצטריך למיכתב הבערה לחייב מקלקל בהבערה מנ"ל דיצאת ללאו או לחלק כו' כו' וי"ל דנפק"ל מהיכי דנפק"ל לשמואל עיי"ש. ולכאורה קשה לי בהאי סוגיא לשיטת רש"י ז"ל מנ"ל לאוקמי' דר"ש סבירא ליה דמקלקל בהבערה חייב אפילו בא"צ לעפרה דל"ל משום דלדידי' שוים המה בין אם צריך לעפרה או א"צ לעפרה דהא סוף סוף הוי מלאכה שאצל"ג ז"א דאימי באמת אפילו צריך לעפרה נמי פטור משום שאצל"ג וכ"ת דא"כ הבערה דב"כ היכי משכח"ל דהא תיקון מצוה הוי מלאכה שאצל"ג. כמו דמסיק מ"ט דר"ש. מדאסר רחמנא הבערה דב"כ. ז"א דילמא סבר רבי שמעון נמי דהוי תיקון דמה לי בישל פתילה מה לי בישל סממנין ודילמא לעולם ס"ל לר"ש דלעולם מקלקלין בהבערה פטור. ולא משכח"ל חיוב דהבערה רק גבי בישל והבערה כאחת דמדליק האבר באור או הסממנין מדליק באור דהוי מבעיר ומבשל כאחת דהמבעיר הזה אינו מקלקל ואין קלקול בהמבעיר הזה גופי' אבל במקלקל ס"ל נמי דפטור אף בהבערה כמו לר"י ולא מצינו נפ"מ בין ר"י ור"ש אלא בצריך לעפרו דלר"י חייב ולר"ש פטור ואדרבה ר"ש מיקל טפי מר"י דר"י מחייב לכל הפחות בצריך לעפרו ור"ש אף בצריך לעפרו פוטר גבי מקלקל והא דהיכי משכח"ל הבערה גבי בת כהן ס"ל לתרוויי' דלא הוי מקלקל משום דהוי כבישול סממנין והתם הוי הבערה ובישל כאחת ואח"כ מצאתי ברמב"ן ז"ל בחידושיו דהק' כן ואין לומר דז"א דאף דהוי תיקון בהבערה ובבישל פתילה דהוי מצרף מ"מ הוי מלאכה שאצל"ג משום דלא צריך ליה לצרף ואינו אלא לשריפת ב"כ ז"א דלשיטת רש"י ז"ל כיון דלא איכפית לי' הוי צריכה לגופה עיי' ברש"י ז"ל דף ע"ה ע"א וע"כ מוכרחין אנחנו לאמר כן אליבא דר' יוסי דס"ל בכמה דוכתי' דהבערה ללאו יצאת וס"ל כר"ש במלאכה שאצל"ג כדאיתא לעיל ל"א ע"ב א"כ יקשה לדידי' קושית התוס' ז"ל דמנ"ל דללאו יצאת דהא מיבעיא לי' למקלקל בהבערה דחייב. כיון דנימא דמאן דס"ל מלאכה שאצל"ג פטור. ס"ל דמקלקל בהבערה חיוב ויליף מהבערה דב"כ א"כ תיקשי לר' יוסי דס"ל כר"ש במלאכה שאצל"ג. א"כ מיבעיא לי' להאי לא תבערו למקלקל בהבערה דחייב. ותירוצם של התוס' ז"ל לא שייך אליבא דר' יוסי דנפק"ל לחלק כמו דנפק"ל לשמואל ז"א דהא ר' יוסי ס"ל דללאו יצאת ואלא ע"כ דלר' יוסי פטור מקלקל בהבערה לעולם אפילו בצריך לעפרו. והא דמשכ"ל הבערה בתורה גבי ב"כ הוא ע"כ הבערה ובישל כאחת דמתקן הוא. וא"כ מנ"ל דלר"ש חייב מקלקל בהבערה אימא נמי דפטור ולא עוד אלא אפילו בצריך לעפרה נמי פטור. והא דמשכח"ל הבערה בתורה גבי ב"כ הוא משום מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנין ע"כ כשמדליק הפתילה בהבערה גופי' הוא מתקן. וא"כ מנ"ל דתלי הא דמקלקל בהבערה. בפלוגתא דר"י ור"ש במלאכה שאצל"ג דהא רש"י ז"ל פירש לא איתפרש היכי רק דתלי במלאכה שאצל"ג דלר"ש לא משכח"ל הבערה בתורה דחייב גבי ב"כ אם לא דמקלקל בהבערה חייב ז"א דילמא ס"ל נמי מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנין ולפי דעתי היא קושיא חמורה בפשיטות הסוגיא ועי' הירושלמי דסוגיא דידן מתפרש שפיר דהברייתא ס"ל כשיטת ר"י דבישול חשוב יותר מהבערה וכיון דמצינו דר"ש ס"ל אין איסור חל על איסור אפילו בב"א. א"כ בהבעיר ובישל כאחת אינו חייב אלא אחת. ואינו חייב אלא על הבישול דהוא חשיב יותר מהבערה א"כ אם ס"ל לר"ש מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנין. וחייב משום מבשל. כפירש"י ז"ל אם כן לא מיחייב על הבערה ואם כן לאו דלא תבערו היכי משכח"ל כלל כמו דגרסינן במס' פסחים דף ל"ה ע"ב כל שאיסורן כו' שאין איסורו משום בל תאכל חמץ אלא משום בל תאכל טבל. והכ"נ אין איסורו משום לא תבערו אלא משום בישול ע"כ אליבא דר"ש לא משכח"ל בישול פתילה דלא ס"ל מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנין וע"כ לא תבערו גבי ב"כ דכ"ר ע"כ בלא בישול וע"כ לא ס"ל כר' יהודה מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנין וא"כ ע"כ דמקלקל בהבערה חייב דאל"כ הבערה גבי ב"כ היכי משכח"ל. דאפילו כשהוא תיקון למצות שריפה לא מהני דהוי מלאכה שא"צ לגופי'. אבל ר' יוסי לטעמי' דס"ל דאיסור חל על איסור בב"א וע"כ ס"ל דמקלקל בהבערה פטור אף בצריך לעפרה. והא דמשכח"ל הבערה גבי ב"כ הוא משום מתקן דמה לי בישול פתילה כו' ואעפ"כ חייב על הבערה ג"כ ואיתא נמי הלאו דלא תבערו ולמה היציאה התורה בלשון לא תבערו ולא לא תעשה מלאכה בכל מושבותיכם ע"כ דללאו יצאת כפירש התוס' ז"ל. וס"ל להאי תנא דברייתא דלמ"ד דאינו חייב אלא אחת בהבעיר ובישול אינו חייב אלא על בישול דבישול חשוב יותר מהבערה. ואתא שפיר הסוגיא בדף ק"ו כעין חומר בע"ה וסוגיא דידן מתפרשת ג"כ יפה בדרך זה דהבעיר ובישל אית תניי תנא חייב שתים. ואית תניי תנא אינו חייב אלא אחת. הוא בפלוגתא באיסור בב"א וכן מסיק זר ששימש במקדש פלוגתא דב"ק ור"ח אם חייב שתים או אחת. והוא כבבבלי במס' יבמות דף ל"ב ע"ב ומסיק שם דפליגי באיסור כולל. וכן בב"א אם איסור חל על איסור וכן מסיק בסוף סוגיין דידן הפלוגתא דר' יוסי ור"ש באיסור חל על איסור וע"כ קאמר בהבעיר ובישל כאחת דאית תניי תנא דחייב שתים דס"ל איסור חל על איסור בב"א. ואית תניי תנא דאין איסור חל על איסור בב"א וקמבעיא למ"ד דתוכו חייב אלא חדא איזה מהן חשובה יותר ופליג ר' יהודא ור' יוסי דלר' יהודא הבערה חשיבא יותר הואיל ולומדה על כל המלאכות שבתורה ור' יוסי ס"ל דבישול חשוב יותר וע"כ אליבא דמ"ד דאין איסור בב"א חל ואינו חייב אלא אחת. האחת החשובה היא בישול אבל ר' יוסי לעצמו ס"ל כהאי תנא דחייב שתים. ופריך וקשיא על דר' יוסי הבערה לימדה על כל מלאכות שבתורה אינו חייב משום מבעיר אלא משום מבשל בתמי' הא הבערה חשובה יותר והוי כעין דמקשה לעיל על ב"ק בהאי לישנא וקשיא על דב"ק הבערה לימדה על כל מלאכות שבתורה כולהון לצורך והיא שלא לצורך פי' דלמה לא ילפינן כל המלאכות על שלא לצורך ג"כ מהבערה ומשני אין יסבור כר' יוחנן כו' אלא סבר כר"א דהבערה לימדה על עצמה דהוא בלאו. וכן ה"נ על קושית ר' יוסי לא מסיק הש"ס ההוא תירוצא כמו דלעיל על ב"ק וסמכו על תירוץ דלעיל וכן מצוי כמה פעמים בירושלמי כעין זה (כמו גרש בה' קדמייתא עי' ירושלמי יומא פ"ד ועוד מקומות) וע"כ מסקינן בסוף הסוגיא ר' יוסי אומר שתים ור"ש אומר אחת כו' מאן דמר שתים אחת משום זרות ואחת משום שחיטה כו' ע"ד דר' יוסי אומר דו אמר משום מבשל מה בישל יש כאן וסמך על תירוצא דלעיל דר' יוסי ס"ל כר"א דהבערה ללאו יצאת וא"כ ע"כ אינו חייב משום הבערה וע"כ לא מתוקם אלא באיכול אבריסם ופדרים. וע"כ פריך דבשלמא לר"י דס"ל דחייב על הבערה שפיר משא"כ לר' יוסי דעל הבערה אינו חייב לפי התירוצא דלעיל א"כ ע"כ משום מבשל מה בישל יש כאן. ומשני כיון שהוא רוצה באיכולן כמו בישל הוא. ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף