תוספות הרי"ד/יבמות/ח/ב

תוספות הרי"ד יבמות ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני רבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אומר שמעתי בכרם ביבנה כו' עד סוף הסוגיא. הסוגיא הזאת מובא בתוס' והרא"ש ז"ל והרמב"ן והרשב"א ז"ל התוס' ז"ל מפרשין דר"י לא פליג את"ק ורק דס"ל דניטל עדיף מנפצע ור"י בר חנין ס"ל ובלבד של ימין אם נשארה ביצת ימין והשמאלית חסרה אבל להיפוך הוי כאלו נטלו שתיהן ומה שהק' בקרבן נתנאל ז"ל דכיון דהירושלמי ס"ל דאינו מוליד א"כ מאי נפ"מ בין שמאל לימין עיי"ש שמאריך בזה לא הבנתי קושייתו דהא בשניטלו ב' הביצים לכו"ע פסול כדאיתא בתוס' ז"ל מפורש לבתר דמחלק בין ניטל לנפצע והא דאמרינן לקמן נכרתו ביצים או חוטי ביצים היינו דווקא ב' ביצים עכ"ל ז"ל אלמא דאפילו בניטל דכשר הוא דווקא בביצה אחת ולא בב' ביצים א"כ שפיר ס"ל לר"י בר חנין דבניטל הימנית הוי כאילו ניטלו ב' ביצים דבב' ביצים לכו"ע אף ניטל פסול ומה דמסיק אח"כ פצוע אית תניי תנא מידי אדם פסול בידי שמים כשר אית תניי תני בין בידי אדם בין בידי שמים פסול כו' הויי בעי מימר מ"ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר רבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה מ"ד בין בידי אדם בין בידי שמים פסול רבנן לשיטת ר"ת הכי מתפרשא דרצו בני הישיבה לדמות ולתלות ביצה אחת לבידי שמים ורצו למימר למאן דמכשיר בביצה אחת אף שאינו מוליד ה"ה בידי שמים כשר אף שאינו מוליד ולמאן דפסול בביצה אחת משום שאינו מוליד ה"ה דפסול בידי שמים כיון שאינו מוליד ע"ז א"ר אחא בר פפא קומי ר"ז כולה רבנן כלומר אפילו רבנן דפסלי בביצה אחת משום דאינו מוליד מודין דבידי שמים כשר אף שאינו מוליד וכה"ג איתא בירושלמי במס' סוטה פ"ב ה"ב אית תניי תני בכלי חרש לא במפוחם אית תניי תני אפילו במפוחם הוון בעי מימר מ"ד לא במפוחם ר"א ומ"ד אפילו במפוחם רבנן ומדחה לא כולה רבנן מ"ד לא במפוחם רבנן ומ"ד אפילו במפוחם רבנן פי' דבני הישיבה רצו למימר דתלי במפוחם אי לא בפלוגתא דר"א ורבנן למאן דבעי חדשה פסול במפוחם ומ"ד דלא בעי חדשה כשר במפוחם ומדחה דז"א דלא תלי זב"ז וכולה רבנן ולא דמי מפוחם לישנה דאפילו למאן דמכשיר בישנה מ"מ במפוחם פסול עיי"ש וה"נ כוותי' דבני הישיבה תולין הכשר בידי שמים להכשר דביצה אחת כמו דמכשיר בביצה אחת אעפ"י שאינו מוליד ה"נ כשר בידי שמים אפילו שתיהן אע"פ שאינו מוליד ומאן דפוסל בביצה אחת משום שאינו מוליד כמו כן פוסל בידי שמים בשתיהן משום דאינו מוליד ע"ז אמר ר' אחא בר פפא קומי ר"ז דכולה רבנן ולא תלי זב"ז ולא קאמר ר' אחא בר פפא שום טעם וכמו במס' סוטה הנ"ל לא קאמר שום טעם אלא מתחלה רצו לומר בני הישיבה דתלי בפלוגתא דר"א ורבנן ומסיק בלא שום טעם כולה רבנן וכה"ג איתא בירושלמי במכילתין פט"ו ה"י עיי"ש והרי שעלתה חטטין הוא מימרה בפני עצמה וכן המרש"ל ז"ל בים ש"ש ז"ל לפי שיטת הרמב"ם ז"ל דהאי הרי שעלתה חטטין היא מימרא בפני עצמה ולא שייך למעלה והקרבן נתנאל ז"ל כתב על היש"ש ואיני יודע האיך הבן מה דמשני כולה רבנן כיצד מתורץ תרתי ברייתות אהדדי ואינו אלא כשגגה היוצא מפי השליט עכ"ל ז"ל ובאמת איכא כה"ג בירושלמי במס' סוטה הנ"ל כעין זה ועיי' בדברינו בסמוך אבל שיטת הרמב"ן ז"ל והרא"ש והרשב"א ז"ל דשיטת הירושלמי בטעמא דרבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה הוא משום בידי שמים כשר וה"ה אפילו בב' ביצים ניטולין אם נפצעו כשר והא דנקט ביצה אחת ה"ה אפילו ב' ביצים ושאין לו כלל אפילו פצ"ד מתחלת יצירתו בגיד ובחוטי ביצים אלא דשכיח נקט ולא קתני מילתא דלא שכיחא עיי"ש ברמב"ן וברשב"א ז"ל ומביאין ראיה מהירושלמי דמסיק הוון בעי מימר מ"ד בידי שמים כשר רבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אלמא דרבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה בידי שמים קאמר ונראה לפרש ע"פ שיטתם ז"ל הכי א"ר יוסי שמעתי הלכה כרבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אף דלשיטתם ז"ל דרבי ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה מיירי מבידי שמים וליכא בש"ס דילן שום פלוגתא עליו כמבואר ברמב"ן ז"ל דבזה ליכא פלוגתא בגמרין מ"מ בירושלמי ס"ל דרבנן פליגי עלי' מההיא ברייתא דמביא לקמן אית תניא תנא בין בידי אדם בין בידי שמים פסול וכההיא דהוון סברין מימר דרבנן פליגין על ר"י בנו של ר"י ב"ב ע"ז קאמר ר' יוסי דשמעתי הלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב אר"א ר"י לא שמע מבר נש זעיר אלא משמואל שמואל אמר אם יבוא לידי כו' כדמסיק די סבר לה כר"י בנו של ר"י ב"ב והשתא מפרש גוף המימרא של ר"י בנו של ר"י ב"ב דס"ל כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו מוליד ע"ז אמר ר"י בר חנין ובלבד של ימין כלומר דחסר לו של ימין אתא עובדא קומי' ר"א א"ל אין ברתי דאת שרי' לו אלא הוית ידעת דלא מוליד וסבר ג"כ דאינו מוליד והשתא מביא ב' הברייתות דתני חדא בידי שמים כשר ותנא חדא בידי שמים פסול והוון סברין רבנן למימר דהוא פלוגתא על ר"י בנו של ר"י ב"ב ולפיכך הוי אילון רבנן אמרי דהלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב ומסיק ראב"פ קומי ר"ז דז"א דלא פליגי רבנן על ר' ישמעאל בנו של ר"י ב"ב וכולהו ס"ל דבידי שמים כשר כר"י בנו של ר"י בן ברוקה והא דקתני בברייתא דבידי שמים פסול הרי שעלתה חטטין כו' דהוי דינו כבידי אדם בזה פסול אבל בידי שמים לכו"ע כשר וה"ה דהמ"ל כולה כר"י בנו של ר"י ב"ב אבל מדלא מצינו דרבנן פליגי על ר"י בנו של ר"י ב"ב אלא בהאי ברייתא וכיון דמוקמינין האי ברייתא דהרי שעלתה חטטין דהוי כבידי אדם א"כ ממילא לא מצינו דפליגי רבנן כלל אר"י בנו של ר"י ב"ב וע"כ לפ"ז מסיק הרא"ש ז"ל דבירושלמי מוכח דמחמת חולי הוי כבידי אדם ונמצא לפ"ז דבתחלה דפסקי רבנן הלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב המה סברין דפליגי הברייתות אהדדי ולהמסקנא לר"א ב"פ לא פליגי כלל רבנן אר"י בנו של ר"י ב"ב דמיירי בעלתה חטטין דהוי בידי אדם כמו שהוא בידי שמים ודינו כמו בידי אדם. ונמצא לפי דברינו באם ע"י חולי הוי כמו בידי אדם או בידי שמים תלי בב' השיטות לשיטח ר"ת ז"ל אינו מוכרח מהירושלמי דע"י חולי הוי כבידי אדם אלא אדרבה מוכח דהוי כבידי שמים דהרי שעלתה חטטין מימרא בפני עצמה ולא שייך לעיל מידי כמו שכתב היש"ש ז"ל וב' הברייתות דאית תניא תנא מוקי ר"א ב"פ תרוויי' כרבנן ולא כמו דרצו רבנן למימר דזה תלי בפלוגתא דר"י בנו של ר"י ב"ב ורבנן דלמאן דס"ל דביצה אחת כשר אף שאינו ראוי לילד כמו כן ס"ל דבידי שמים אע"פ שאינו מוליד כשר ולמאן דס"ל דאפילו ביצה אחת פסול משום שאינו מוליד כמו כן ס"ל דבידי שמים כיון שאינו מוליד פסול ע"ז קאמר ר"א ב"פ דאינו כן ולא תלי זב"ז ותרוויי' רבנן אפילו רבנן דפליגי אר"י בנו של ר"י ב"ב לענין ביצה אחת וס"ל כיון שאינו מוליד פסול מ"מ לענין בידי שמים לא איכפית לן מה שאינו מיליד ונמצא דלהמסקנא רבנן דפליגי על ר"י בנו של ר"י ב"ב ע"כ פלוגתתן דבביצה אחת הוא בידי אדם דבידי שמים אף רבנן מודי דכשר והיינו דמסיק ר"ת ז"ל ומשמע מירושלמי מתוך המסקנא דאיירי בידי אדם עכ"ל ז"ל והוא מפורש בהמסקנא דלא תלי זב"ז דאפילו רבנן דפסלי בביצה אחת משום דאינו מוליד מ"מ יכולין לסבור דבידי שמים כשר אף שאינו מוליד הרי מוכח בפירוש דפלוגתתן של ביצה אחת מיירי בידי אדם ולפ"ז לא שייך האי דהרי שעלתה חטטין לעיל כמו במס' סוטה הנ"ל ומימרא אחריתי היא וע"כ ה"פ דהרי שעלתה חטטין כו' הרי הוא בידי אדם כמו שהוא בידי שמים ע"כ מפורש דמחמת חולי הרי הוא כבידי שמים אבל לשיטת הרא"ש ז"ל דמפרש ע"כ דר"י בנו של ר"י ב"ב בידי שמים קאמר וסברינן בכל הסוגיא דרבנן פליגי עליו והוא מהברייתא דאית תניי תני דבידי שמים פסול ואתא ר"א ב"פ למימר דלא פליגי דכולהו ס"ל דבידי שמים כשר והא דתני מפורש דבידי שמים פסול ע"כ מוקי בעלתה חטטין וע"כ דהרי שעלתה חטטין שייך לעיל לפרש מדוע בידי שמים פסול וע"כ מוכח דמחמת חולי הוי כבידי אדם ופסול ושיטת הרמב"ם ז"ל כר"ת ז"ל בפירוש הירושלמי וס"ל דר"י בנו של ר"י ב"ב פליג עם הת"ק לענין ביצה אחת דמפורש פלוגתתן בזה והוון בעי מימר רצו לתלות פלוגתא בידי שמים שאינו מוליד לפלוגתא דביצה אחת שאינו מוליד ור"א ב"פ מדחה להא דלא תלי זב"ז כנ"ל והרי שעלתה חטטין מימרא בפני עצמה ומוכח דמחמת חולי הוי כבידי שמים והא דפסק דבביצה אחת פסול כיון דמפרש כר"ת ז"ל א"כ מוכח מהירושלמי דהלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב ז"א כיון דלהירושלמי ס"ל לר"י בנו של ר"י ב"ב דאינו מוליד ע"כ פסקינן כת"ק דהא בש"ס דילן קי"ל גבי ההוא גברא דאיסתתום גובתי דקני דפסול לפי שאינו מוליד ואיפסקא הילכתא דבידי אדם כיון שאינו מוליד פסול והא דפסק ר"ת ז"ל דכשר בביצה אחת כבר כתב הב"ח ז"ל בהגהותיו על הרא"ש ז"ל משום דס"ל דמוליד [ולכאורה צ"ב דברי הב"ח ז"ל דהאיך יחלוק ר"ת בזה אחרי שמבואר בירושלמי מפורש דאינו מוליד וי"ל דעיקר סמך ר"ת ז"ל דהלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב משום דאיפסקא בפ' החולץ דממתניתן דכרמא הדר בי' וע"כ איפסק הלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב וע"כ ס"ל לשיטת הש"ס דילן דמוליד ועוד מביא ראיה מירושלמי דאיפסק שם הלכה כר"י בנו של ר"י ב"ב כמו שכ' ובירושלמי נמי משמע שהוא כשר אבל משמע שאינו מוליד עכ"ל ז"ל הרי מפורש דסמך על דאיפסקא הילכתא בש"ס דילן כמתניתן דכרמא ואי דס"ל לש"ס דילן דבאינו מוליד פסול ע"כ ס"ל דמוליד אבל בירושלמי משמע אף שאינו מוליד ג"כ כשר אבל הרמב"ם ז"ל לא פסק רק כת"ק דיחיד ורבים ואי ממתניתא דכרמא הא מכיון דאינו מוליד ע"כ פסול לפי שיטת הש"ס דילן ועפ"ז נתבאר בע"ה כל שיטוח הראשונים ז"ל ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף