תוספות הרי"ד/יבמות/א/ה

תוספות הרי"ד יבמות א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי ירמיה בעי הבא על הצרה מהו שיהא חייב עליה משום אשת אח פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דגרסינן במכילתין דף ג' מאי איריא דקתני פוטרות ליתני אוסרות וכו' כיון דבמקום מצוה היא דאסורה צרה ושלא במקום מצוה שריא משום הכי תני פוטרות עיי"ש בפרש"י ז"ל דעיקר האיסור דצרת ערוה היא רק משום דהערוה פוטרה מיבום והוי ממילא אשת אח ורק איסור דא"א עלה וקשה לי לכאורה דבאמת מנ"ל דצרת ערוה לא אסורה אלא משום אשח אח מנ"ל דלמא באמת אסורה ג"כ משום אחות אשה דגזה"כ אא"א לא תקח לצרור לא היא ולא צרתה במקום עלי' ואיכא עלה איסור דאחות אשה ג"כ כמו שאסר הכתוב לאחות אשתו ועשאה ערוה כן נמי עשאה הכתוב גם להצרה ערוה ואיכא עלה איסור צרת אחות אשתו והוי כמו ערוה גופה ומנ"ל דעל הצרה אינו אסור אלא באיסור אשת אח ואדרבה לכאורה מוכח דע"כ גם הצרה אסורה במקום מצוה באיסור אחות אשה כמו ערוה גופה דאל"כ אלא איסור אשח אח לחוד א"כ קשה מהא דגרסינן דף ח' ע"א א"ל ר"א מדיפתי לרבינא מכדי כל עריות איכא לאקושינהו לא"א ואיכא לאקושינהו לאחות אשה מאי חזית דאקשת לאחות אשה אקשינהו לאשת אח איבע"א לקולא כו' ואיבע"א הכא תרי איסורי והכא תרי איסורי ותרי מתרי ילפינן אבל הכא חדא איסורא ותרי מחדא לא ילפינן ע"כ ולכאורה קשה דא"כ תקשי אצרת צרה דהאיך ילפינן מאחות אשה מה אחות אשה צרת צרה אסורה דכתיב לצרור כן נמי כל עריות מנ"ל דהא אימא הצרה גופה כשנופלת מאחיו השני תהא מותרת אליבא דר"ש דלא דריש ויבמה עדיין יבומין הראשונים עלי' כשנופלת מאחיו השני בדף י"ט ע"ב א"כ כיון דהצרה גופה אין עלי' אלא איסור אשת אח לחוד א"כ מנ"ל דילפינן כל צרות עריות מאחות אשה נילף מאשת אח דהכא חדא איסורא והכא חדא איסורא דהא אשת את מותרת במקום יבם וה"נ הרי אין עליה אלא איסור דאשת אח לחוד ומה לן איסור דאשת אח מאח אחד אי מב' אתין עכל"פ אין עלי' אלא איסור אחד דא"א כמו אלמנה מראובן ושמעון דאין עלה אלא איסור לאו אחת במס' קידושין דף ע"ז עיי"ש וה"נ אין עלה אלא איסור אחד דאשת אח ולמה לא נילף מאשת אח דתתייבם ואי דמצינו דצרת אחות אשה אסורה כשנפלה מאחיו השני משום ערוה דאשח את מאחיו הראשון דלמא צרות אחות אשה אין צרות דשאר עריות לא דהא מצינו דאיסור אשת אח מותר במקום יבום ואימא צרות כל עריות ילפינן מאשת אח דמותר. והכא חדא איסורא והכא חדא איסורא ואימא רק הצרה דאחות אשה גזר רחמנא שלא תתייבם כשנפלה מאחיו השני משא"כ צרות כל עריות ואין לומר דלא הותרה א"א אלא כשנפלה מחמתו והזקוקה ליבום היא מחמתו אבל כשהיא אשת אח מאח אחר שאין הזיקה ליבום מחמתו אסור דז"א דא"כ מאי קפריך מאי חזית דאקשינהו לאחות אשה ליקשינהו לא"א דז"א דלא הותרה איסור ערוה דאשת אח אלא כשהזיקה מחמתו אבל איסור בתו שאין הזיקה מחמתו לא הותרה במקום יבום ואלא ע"כ דלא ס"ל הכי אלא אפילו שאר עריות דאין הזיקה מחמתן נמי ילמוד מערוה דא"א ורק משום דהכא ב' איסורין והכא חד איסור וא"כ לפ"ז כשהצרה נופלת מאחיו השני דאין עליו אלא איסור דאשת אח מאחיו הראשון א"כ הוי הכא חד איסורא והכא חד איסורא מאי חזית כו' ואפילו לפי מה דקי"ל כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה עליו עולמית ונמצא דיש עלה איסור דא"א מ"מ מה בכך הא גזר רחמנא דאיסור אשת אח בטל במקום יבום ול"ל הכא תרתי איסורי והכא חד איסורא דז"א דזה נמי חד איסור הוא דהא הדרכי נועם אינו עושה שיהא איסור דא"א ז"א אלא דכל עיקר דד"נ הוא שלא תזקק עוד ושלא תחזור זיקתה וממילא עומדת באיסור א"א מ"מ מה בכך יפקיע היבום מאחיו השני את האיסור דא"א מאחיו הראשון ואין זה סותר לד"נ ז"א דהא לא חזרה זיקתה באמת מאחיו הראשון ורק משום שני בא זיקה חדשה וכן קשה כשמתה אשתו אחר הנפילה דנאסרה עולמית היא רק אשת אח וא"כ כשנפלה מאחיו השני אמאי פטורה הערוה גופה הא לא הוי עליה אלא איסור אחד ואין לומר דבזה די תירוץ הראשון לקולא ולחומרא כו' ז"א דאימתי כששניהן שוין אבל הכא חדא איסורא והכי באחות אשה תרתי ולקמן דף ל' איתא בהדיא דפטורה בשנפלה מאחיו השני משום דאפילו מאחיו השני הוי א"א בלא בנים הוי ערוה דא"א בבנים מאחיו הראשון ואמאי נהי נמי דהוי ערוה מ"מ חד איסורא הוא ובחד איסורא אפילו ערוה גופה תתיבם והדרכי נועם אינו פעולה רק להפקיע הזיקה וכיון שנפקעה הזיקה אסורה באיסור א"א ממילא אבל קשה מאי איכפית לי דתבוא הזיקה של אחיו השני ותפקיע איסור דא"א מאחיו הראשון אבל ע"פ הירושלמי הזה מוכח דע"כ אין על הצרה אלא איסור דאשת אח לחוד במקום יבום ולא דאיכא עלה איסור ערוה דאחות אשה במקום יבום דנימא דרחמנא אקשי הצרה להערוה באיסור ערוה דאחות אשה במקום מצוה וה"פ בירושלמי ר' ירמיה בעי הבא על הצרה מהו שיהא חייב עלי' משום אשת אח לפענ"ד נראה דטעה המדפיס שהי' כתוב בראשי תבות משום א"א ופירוש של ר"ת אלו אחות אשה וסבר המדפיס שהכונה אשת אח ובאמת הוא אחות אשה וה"פ מהו שיהא חייב עלי' משום אחות אשה אם רק באשת אח לבד אסורה או גם באיסור אחות אשה משום דעשאה רחמנא להצרה כערוה במקום מצוה וכמו דבערוה חייב תרתי כדאיתא דף ל"ב עיי"ש ה"נ על הצרה וע"ז אמר לו ר' יוסי דז"א דאי הי' אפשר לצרה בלא אשת אח יאות שפיר הא דחייב תרתי אבל מכיון דאפשר לא"א בלא צרה ולא אפשר לצרה בלא אשת אח בעלמא כיון דבעלמא לא משכחת לה צרות ערוה בלא אשת אח ע"כ פשיטא דכל איסורא דצרה היא משום אשת אח ואי לא הי' אפשר לא"א בלא צרת ערוה וצרת ערוה בלא אשת אח רק בדאיכא אשת אח וצרות ערוה אז הי' אסורה שפיר י"ל מאי חזית דהוא משום איסור אשת אח לחוד שמא גם משום אחות אשה ג"כ אבל מכיון דאפשר לא"א בלא צרת ערוה וצרת ערוה אי אפשר בלא אשת אח ע"כ דכל איסור דצרה הוא משום אשת אח לחוד ומן הסברא דר' יוסי ס"ל ג"כ בבבלי דאין על הצרה כי אם איסור דא"א לחוד וע"כ מפרש טעם דפוטרת והא דקשה לן מתירוצא דרבינא דהכא תרי איסורי כו' כנ"ל יש לתרוצי משום דאליבא דרבנן לא קשה משום דפליגו על ר"ש וס"ל ויבמה עדיין יבומי הראשונים עליה אף כשנשאת לאחיו השני מ"מ דין יבום הראשון עליה וס"ל דמאח לאח אין שום הצלה וע"כ אסורה הצרה אף כשנפלה מאחיו השני משום דין יבום הראשון שעליה שאסורה משום צרת ערוה וערוה דאיכא עלה ב' איסורין אסרת צרתה ואי אליבא דר"ש דלא דריש עדיין יבומי הראשונים עלי' ג"כ ניחא דאזדא ר"ש לטעמיה דא"ל בדף ל"ב דאין חייב על הערוה גופה כשנשא מת ואח"כ נשא חי רק משום אשת אח ולא משום אחות אשה ואיסור אחות אשה מתלי תלי וכו' והלכך לא פקעי ואיסור אחות אשה אינו רק דעושה פעולתו דלא נפקע איסור דאשת אח לחוד והק' בתוס' ז"ל א"כ לר"ש משכח"ל דערוה דאשת אח פוטרת צרתה וי"ל כיון דהני מכח אחות אשה אסורה בכלל אחות אשה היא עיי"ש וא"כ לפ"ז לר"ש הא דלא ילפינן כל העריות מא"א וילפינן מאחות אשה והוא משום ב' איסורין אע"פ דבערוה גופה ליכא רק איסור אחד מ"מ חשוב ב' איסורין משום דכיון דאתי מכח אחות אשה וה"פ לא ילפינן תרי איסורי מחדא דבא"א לחוד שפיר מתיבמת אבל אי איסור דא"א בא מכח אחות אשה אלים איסורו אעפ"י שהוא איסור אחד מ"מ הרי בא מכח עוד איסור שני וא"כ ה"נ הרי צרות ערוה בא איסורא דא"א שלה משוה ערוה דאחות אשה וא"כ ממנפ"ש דאליבא דרבנן הוי ב' איסורין דהא דרשי ויבמה עדיין יבומי הראשונים עליה ואח השני לא מהני להפקיע איסור יבום שיש עליה מאח הראשון ולר"ש דלא דריש ויבמה הא ס"ל דלא בעינן ב' איסורין אלא כיון דאיסור א"א בא מכח איסור דאחות אשה נמי מהני וע"כ כיון דבא מצרת ערוה דאחות אשה דבמקום ערוה קיימי וגם במתה אשתו והזיקה שנופלת ממנה לעולם הוא ג"כ בא מאחות אשה אעפ"י דהשתא מתה אשתו ולא הוי ערוה מ"מ דמיא כאילו היתה חיה דהא בשעה שהיתה חיה אשתו לא היתה מתיבמת רק משום דאיסור א"א בא מכח אחות אשה ואעפ"י דהשתא לא הוי אחות אשתו מ"מ הא דהוי עליה איסור אשת אח על אחיו הראשון הוא בא מכח איסור אחות אשה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף