פני משה/יבמות/א/ה

פני משה יבמות א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני'. חמורות. מפרש בגמ' מהו חומר שלהן:

לאחרים. ולא לאחיו מאביו שלא' בעבירה כדאמר בגמ':

צרותיהן מותרות. שאין צרת ערוה אסור' אלא בנופלת לפניו ליבום מאחיו:

אמו. שהרי היא לאחיו אשת האב ואפילו היא אנוסת אביו כדאמרינן לעיל דהאי מתני' ר' יודה היא:

ואשת אחיו מאביו. בגמ' מפרש:

גמ' מה אינה חמורה. במה הן חמורות מאותן ט"ו עריות דהא בכולן כרת והולד ממזר:

שאין יכולות כו'. כלומר דמתני' ה"ק דודאי אפי' אותן ט"ו עריות אם הן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מיבום אלא דהחומר באותן עריות שאין יכולות להנשא לאחים שלא בעבירה ואם נשאו בעבירה מ"מ צרותיהן מותרות שאינן צרת ערוה שהרי אין קידושין תופסין באותן עריות:

ותני ר"ח כן. בתוספתא וציינתיו לעיל הל' א' דתני וכולן כו' שלא בעבירה דאז צרותיהן פטורות ואם נשאו בעבירה לא משכחת לה כדפרי' וזה מסתייע לפי' הרמב"ם ז"ל במשנה כן. והא דקאמר וכולן אם יכולות להנשא שלא בעבירה פירש הש"ס לעיל דמכולן אין לך אלא אמו אנוסת אביו ואליבא דרבנן כדפרי' שם:

אין צרה אלא מאח בלבד. כדפרישית במתני' דשלא במקום מצוה מותרת הצרה:

מתני' אמרה נמי כן מפני כו':

ותה' צרה מן השוק. ולמה לא תהי' צרת ערוה אסורה אפי' שלא במקום יבום:

לא שמיע. לר' ירמיה הדא כו'. א"נ לא שמע למתני' כו' בתמי':

חזר ואמר ר' יוסה לנפשיה אין דשמיע ליה אלא כבן אדם דשומע דבר מה ומקשי עלה לידע הטעם ולא מסיק הכא טעמא ובבבלי קאמר דמעליה ילפינן כדפרישית במתני' בריש מכילתין וע"ש:

הבא על הצרה. של הערוה מהו כו' דקס"ד דאע"ג דפטרה רחמנא מיבום כדדרשינן מלצרור מ"מ קיל איסור' הואיל ובמקום יבום הוא ואם הוא חייב כרת עלי' כשאר אשת אח:

יאות. שפיר קא מיבעיא לך:

איפשר כו'. זהו משכחת לה אלא אפשר לצרה בלא אשת אח בתמיה דהיא גופה אשת אח היא וכשפטרה התורה מיבום באיסור אשת אח כיש לה בנים קיימא. א"נ י"ל דר' ירמי' בעי הבא על הצרה שנישאת לאחיו השני ומת וחזרה ונפלה לפניו אם באיסורה הראשון קיימא. והשיב לו ר' יוסי דאי אפשר לצרה בלא איסור אשת אח שנאסרה עליו בנפיל' הראשונה והרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה עליו לעולם כדאמרינן לעיל הלכה ג':

ואשת אח לא יבמתו היא. בתמיה ואמתני' קאי דקחשיב אשת אחיו מאביו בחמורות:

תיפתר שהיו לה בנים מאחים. כלומר מאחיו מאביו ואין בה צד יבום ואם נישאת אח"כ לאחרים צרתה מותרת דהויא שלא במקום מצוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף