תוספות הרא"ש/קידושין/סו/א

תוספות הרא"ש קידושין סו א

ואין דבר שבערוה פחות מב'. וא"ת ואביי היכי פליג אהא הא בהדיא דרשינן בריש סוטה דעד א' לא מהימן אטומאה בלא קנוי וסתירה דאתיא דבר דבר מממון וי"ל דההיא הוה מוקי לה אביי במכחישו או באו' איני יודע ורבא מוקי לה בדשתק נמי. א"נ י"ל דבקרא לא פליגי אלא מדרבנן אסר ליה אביי אפי' לא מהימן ליה כבי תרי:

מעשה בינאי המלך לאו היינו דפ' הבא על יבמתו דקאמר תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דאוקמוה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי שהרי הוא עצמו היה כ"ג ועוד בעובדא דהכא הוה שמעון בן שטח ומרת' בת ביתוס היתה בימי החרבן כדאי' פ' הניזקין וינאי דהכא היינו דברכות דאמרי' (שם כט.) ששימש בכהונה גדולה פ' שנה ולבסוף נעשה צדוקי:

הקם להם בציץ שבין עיניך. תי' והא שלא בשעת עבודה אסור ללבוש בגדי כהונה כדמשמע לעיל בפ"ב דאמרי' בגדי כהונה אין בהם משום מעילה לפי שלא ניתנה תורה למה"ש. ומיהו למ"ד דוקא בעודו על מצחו הוא מרצה היה צריך ללבשו כל שעה. אר"ת דציץ כיון דכתיב ביה תמיד יכול להניחו בכל שעח לכ"ע אע"ג דאצטריך תמיד שלא יזוח דעתו ממנו מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו:

רב לך כתר מלכות. ואע"ג דתניא בתוספתא דמכילתי' אין מעמידין מלך אלא מהמשיאין לכהונה היינו מדרבנן לפי' לא היו מקפידים על המלכות:

סמוך אהני דאישתבאי ואמאי לא נמצא. פרש"י ה"מ אי היא קמן והיתה באה לב"ד להתירה אבל בנה זה הנדון אין לו חזקה בכשרות דלית ליה המכשיר בה מ"מ מכשיר בבתה. ועוד מוכיח בכתובות דכי איכא תרי דאמרי בן גרושה ובן חלוצה ואיכא תרי דאמרי כהן הוא דמן הדין הוה מסקן ליה אי לאו דחיישי' לזילותא דבי דינא אלא מוקמינן ליה אחזקת אביו. הילכך נראה דהכא נמי מן הדין הוה מוקמינן ליה לינאי באחזקת אמו דהויא בחזקת כשרות אבל קיימא לן בפ' ד' אחין דתרי ותרי ספיק' דרבנן וההיא דכתובות בתרומה דרבנן איירי שלא החמירו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף