ספר המקנה/קידושין/מט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


ספר המקנה TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png מט TriangleArrow-Left.png א

דף מ"ט ע"א

שם. אבל בשבח יוחסין דברי הכל אינה מקודשת. נראה מדדייק רב אשי מדלא פליג ר"ש בסיפא א"כ כיון דלעיל אמרינן דפליגי ר"ש ורבנן בתרתי במלתא דאיכא שבחא טובא לכ"ע ס"ל לר"ש דאפי' הם קיבלו הקידושין בעצמה והטעה לשבח כגון עני ונמצא עשיר מקודשת ופליגי נמי במידי דאיכא דניחא לי' בהא ואיכא דניחא לי' בהא ס"ל לר"ש אע"ג דאם קידשה בעצמה אינה מקודשת אפי' אם הטעה לשבח מ"מ בקדשה ע"י שליח קבלה אמרינן מראה מקום הוא לו א"כ ה"נ בסיפא דלענין שבח יוחסין דמודה ר"ש דהוי קפידא אפילו בהטעה לשבח אפי' אמרה לשלוחה צאי וקבלי לי קידושין מפלוני שאמר לה התקבל לי ע"מ שהוא לוי ונמצא שהיא כהן אפ"ה הוי קפידא דאל"כ הוי לי' לר"ש לפלוגי נמי בסיפא ובזה נראה לי דהא דנקט במתניתין ממזר ונמצא נתין ולא קתני רבותא טפי ממזר ונמצא ישראל כשר דהא קיי"ל באה"ע סימן קט"ו דבכל חייבי לאוין שלא הכירו הוי קידושין מ"מ באומר ע"מ הוי קפידא כמו כל שבח יוחסין וצ"ל בדוחק דה"א כיון דאיכא איסורא איכא ביה קפידא טפי ולפמ"ש אתי שפיר טפי כיון דמיירי מתניתין אפי' ע"י שליח הוי קפידא דומיא דרישא כנ"ל וקי"ל אין שליח לד"ע וכתבו תוספ' בב"מ גבי כהן שאמר לישראל קדש לי גרושה דאם אין שליח לדבר עבירה לא הוי קידושין ע"כ צריך למתני בגוונא דליכא איסורא כגון שהיא בתולה ונתקדשה לנתין ולממזר מיהא י"ל עוד כיון דנקט במתניתן שאמר ע"מ שהוא לשון תנאי וקיי"ל דכל דבר שאינו יכול לקיים המעשה ע"י שליח לא מהני ביה תנאי והתנאי בטל והמעשה קיים כדאיתא בכתובות דף ע"ד א"כ י"ל דכל קידושי עבירה לא מהני ביה תנאי כיון דאינו יוכל לעשות המעשה ע"י שליח דהא אין שליח לד"ע א"כ צריך למתני בגוונ' דליכא איסורא דמהני ביה ל' תנאי וצ"ע בזה ודוק וע' מ"ש בק"א רס"י ל"ח:


ברש"י ד"ה אבל לשבח יוחסין ע"מ שאני ממזר ונמצא נתין וכו'. ונראה מדברי רש"י הא דנתין הוי לי' שבח טפי מממזר משום דאינו אלא מדרבנן כפי' רש"י בסמוך אך לפמ"ש בחידושינו בריש פרק אלו נערות דהא דאין אסור אלא מדרבנן היינו דרך זנות אבל דרך חתנות הוי פסול מדאורייתא מיהו לפמ"ש שם דלר"ל דס"ל דכי יסור לרבות כל המסירים ע"כ ס"ל דלא תתחתן היינו בגיותן נמצא לר"ש דקיימינן הכא אליבי' אין איסור הנתינה אלא מדרבנן והיינו דפי' רש"י דבנתין הוי שבח יוחסין לר"ש וכ"ש דא"ש לפמ"ש שם דס"ל לרש"י דהנתיני' אינם אסורין מן התורה אלא עד דור שלישי א"כ י"ל דהכא מיירי בנתין אחר כמה דורות והא דאמרי' במתני' סוף הוריות דממזר קודם לנתין היינו לענין קדימה אבל גבי אשה ניחא לה טפי בשבח יוחסין דאין בו איסור מדאורייתא וכה"ג אמרי' ביבמות דף פ"ה ע"ב דאינה מרגילתו היכא דוולדה פוסל מפני שהיא מחזרת על הולד שיהא כשר ודוק:


בתוס' ד"ה המתרגם וכו' ורבינו חננאל פי' וכו'. ונראה דיש לפרש כעין זה פסוק ראשון שבתורה בראשית ברא שפי' רש"י בראשית בריא' שמים וארץ והארץ היתה וגומר וא"ת להורות באו שאלו תחלה נבראו וכו'. ופירושו בראשית הכל וכו' ויש לך מקראות שמקצרים לשונם א"כ תמה על עצמך שהרי המים קדמו וכו' ולפ"ז פי' בראשית קודם בריאות שמים וארץ היתה תוהו הוא ע"ד שאמרו חז"ל בפסחים דף ה' דיש ראשון דמשמע מעיקרא כמו הראשון אדם תולד והוא פי' התרגום אונקלוס בקדמין ברא שהוא לשון קודם או כמ"ש הרא"ם שם שהוא לשון התחלת זמן בריית שמים וארץ אבל המתרגם כצורתו בראשית בתחילה שבא להורות סדר הבריאה הוא בדאי דמילת ראשית הוא סמוך ואינו מוכרח וכמו שכתב רש"י ז"ל שם שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק וכו' וכמו שהאריך הרא"ם בזה שכל הכתובים בלשון הזה הם מקראות קצרים והיינו דאמר והמוסיף עליו כפי' רש"י שאומר שמקרא חסר ומוסיף עליו תיבת הכל הוא מחרף ומגדף שנראה מזה שהמים שנבראו קודם שמים וארץ אינו מבריית השי"ת ח"ו שהרי אומר שתחלת כל בריאות השי"ת הוא שמים וארץ ואין לך חירוף גדול מזה וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף