תומים/חושן משפט/קלז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תומים ‏ חושן משפט קלז

היורד לתוך שדה חבירו וכו' אפילו יש עדים שלקטן התוס' בדף ל"ג ע"ב ד"ה אי טעין הוכיחו דאפילו לא תפיס בה מ"מ נאמן משום דלא חציף דאי מיירי דוקא בדתפיס ל"ל דלא חציף תיפוק ליה דתפיס והוה כמו מטלטלין בדבר שאינו עשוי להשאיל ולהשכיר. והב"ח חולק עליהן דדוקא בדתפיס דהא קי"ל גבי משכנתא זה אומר שלש וזה אומר שתים לולי הטעם דהוי מילתא דעבידי לגלויי דלא מהני תפיסתו הואיל ומסתעף מקרקע אמרינן קרקע בחזקת בעלים עומדת וה"ה כאן. ולא דמיא למטלטלין והרב הש"ך בס"ק א' תי' דשאני התם דמסייע ליה שטרא דכתיב שנים סתם ואין תי' זה מספיק דהא בגמ' קאמרינן הטעם משום דפירות בחזקת אוכליהן עומדת ופריך מר"ן דאמר לעיל גבי חודש עיבור דכולו למשכיר דקרקע בחזקת בעלים עומדת והתם לא מסייע שטרא כלל ובפרט כי כבר כתב לעיל בסימן מ"ב הש"ך בשם נ"י דכאן לא מסייע שטרא דהא חזינן דהניחו לאכול. וגם מה שתי' עוד הש"ך דהתם חציף דירד מתחילה ברשות וכאן לא חציף דבריו בלתי מובנים דהא אנן קיימין בקושית התוס' דהקשו דלא ה"ל לגמרא לומר כלל הך טעמא דחציף רק הואיל ותפיס ולכן דבריו פה צ"ע אבל מה שנראה בישוב קושית הב"ח דס"ל לתוס' הא דאמר לפירות ירדתי אין הכוונה שהשכין אצלו או שכר השדה דא"כ איך אמרינן שטרא לפירי לא עבדי הא על משכנות ושכירות דנקנים בשטר כמו גוף הקרקע כמ"ש לקמן בסימן קצ"ה עבדי שטרא כנודע וע"כ הפירוש כמ"ש רשב"ם שמכרתי לו פירות עד עשר שנים (ולא הוה אין אדם מוכר דשלב"ל דמיירי בשבועה וכדומה כמ"ש הכ"מ ברמב"ם פכ"ג מהל' מלוה ע"ש' ולכך אמרי' שטרא לפירי לא עבדי שאינם נקנים בשטר וכמ"ש הטור בסימן קל"ג בשם העיטור דלכך מטלטלין אינם נקנים בחזקה ג"ש דאינם בכלל שטרא ע"ש) וא"כ לק"מ דכאן דלקח רק פירות והם בכל דיני מטלטלין פשיטא דלא שייך גביה קרקע בחזקת בעלים וקושית התוס' שפיר אבל התם דהטענה במשכנתא על זמן מה השכין וכן בשכירות על זמן מה השכיר וקי"ל משכנתא ושכירות הוה קנין כמו קרקע ונקנית בקנין קרקע דממכר ליומא מכר הוא. וקנה על זמן מה קנין בגוף קרקע וא"כ פשיטא דאמרינן קרקע בחזקת בעלים עומדת דכל הספק הוא בקנין קרקע דמ"ש לעולם ומ"ש לזמן מה ולק"מ ופשוט וברור. וכן מורין דברי הרמב"ם בפ"ט מהלכות טוען ונטען ע"ש:

ואפילו אם לקטם כבר וכו' אינו נאמן אף על הפירות שאכל וכו' ודעת רשב"ם דאי ליכא עדים שאכל רק הוא אומר שאכל ג"ש פירות ולקוחה בידי אין מוציאין דהא יש לו מגו דלא אכלתי. והקשה הרמב"ן הא רצונו להחזיק בקרקע ואיך יאמר לא אכלתי ומגו לגרוע טענתו לא אמרינן ותי' הואיל וליכא עדים לדבריו לא הוה מגו לגרוע דידע דלאו על פיו יסמכו. והרשב"ם תי' דמגו דהיה טען אכילתו היה כל דהוא דהוה חזקה ע"ש בחידושי רמב"ן שהאריך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.