תומים/חושן משפט/קיח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תומיםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קיח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) וה"ה לאשה בכתובה. ודעת התוס' בכתובה לא איבדה ועיין אורים ואין להקשות לשיטת התוספות הא דקחשיב הגמרא בריש אף ע"פ תנאי כתובה ככתובה לכמה דברים למה לא קחשיב להא נמי לענין דכתבה לשני דלא איבדה מראשון דבב"ח אבד. דשם לא נאמר אלא מה שהקילו חכמים גבי כתובה וקמ"ל דאף לענין תנאי כתובה הקילו משא"כ זה הטעם דלא בריר לה שתגבה ולכך לא הוי מפסדת בידים וזהו הטעם שייך אף בתנאי כתובה וא"כ מהכ"ת נחלק בין כתובה לתנאי כתובה וגם בב"ח גופיה אם הלוה לו והתנה שאם ימות המלוה בחייו שיפסיד חובו ג"כ הדין כן דלא בריר ליה הגבייה וא"כ אין זה תליה בכתובה כלל ולכך לא הקשה תוספת כך כמו שהקשו מהא דב"ח נוטל בראוי בשילהי יש נוחלין ופשוט:

(ב) אבל אם כתבו לראשון כו'. הסמ"ע וב"ח נדחקו מה קמ"ל בזה ונראה דמיירי דכתב לראשון סתם כל נכסיו שיהיה לך מלוה שלי ידי מסולקת הימנו וא"כ אם השני מכר נכסים לראשון אין לבעל חוב שעבוד עליו דסילק עצמו ממנו בכל אופן וה"א א"כ זה השני ג"כ יכול לומר אי שתקת וכו' ואם לאו אהדר שטרא דהיינו אמכור לראשון כי בלאו הכי צריך קנין חדש ולא תוכל לגבות ואף ממני לא תגבה דה"ל כאלו הוא מהודר קמשמע לן דלא אמרינן כן:

(ג) טורף. וכתב הסמ"ע הא דלא מצי טוען אי שתקת וכו' דיש לומר לכי תהדר והקשה הש"ך הא הטור השיג ארמב"ם דס"ל אם כתב ללוקח ראשון דין ודברים אין לי עליך ומכרה לשני דמוציא מיד השני והקשה הטור יטעון הלוקח שני אי שתקת וכו' ולא אמרינן לכי תהדר ובאמת בסימן קי"ט מבואר גם כן דעת התוספת והרא"ש דלא אמרינן לכי תהדר עיין שם. וכבר עמד בזה בפרישה ותירץ בדוחק. אבל באמת לא קשה מדי כי בסימן קי"ט אמרינן מהדרנא שטרא למרא ויש לו רווח כי עכשיו טורף ממנו עדית ואחר כך אם יהדר יגבה רק זיבורית ומהכ"ת לא יחזיר וא"כ אנו דנין כאלו מהודר. וכן בלוקח שני שלקח מראשון כדינו של הרמב"ם שלקח במעות ואם יהדר יגבה מעותיו מן לוקח ראשון מה שנתן עבורו יהיה פירושו אבטל הקנין או אקנהו בקנין חדש סוף כל סוף מקבל מעותיו תמורתו מלוקח ראשון מה שנתן לו ואם יטרפנו ב"ח מפסיד ופשיטא דיהדר וה"ל כמהודר מה שאין כן כאן דטורף מן לוקח שני בחנם וא"כ אם יבטל הטרפא יפסיד חובו דהא מבטל הטירפא ואם יטרפנו הבעל חוב הראשון ג"כ מפסיד וא"כ לית ליה רווחא ומהכ"ת נימא דהוי כאלו מהודר ואין לומר דיעשה קנוניא עם הלוקח שני לקנוניא לא חיישינן ועוד וכי לוקח טוען ב"ד דטוענין כן ללוקח אי שתקת וכי יטענו בית דין קנוניא ואם יחזיר הטירפא אין לו כלום ויותר טוב שעכשיו עושים פשרה ודבר זה נכון ואמת ותמהני מפרישה שלא הרגיש בו. והנה הש"ך תירץ דשאני הכא דטירפו בא מכח הלוה. ופירוש לדבריו נראה כי הך מילתא אי שתקת וכו' הוא רק לשון מושאל דא"כ תמיד נימא כך ולא יגבה אי ל"ל דאקני מבעל חוב דאם שתקת ואם לאו אמכור לאחרים וקנה ומכר לא גבי רק באמת הכוונה לשון מושאל הריני בא מכחו ולמה אגרע ולו יהיה שיהיה ביד דאתית מיניה לא היה גובה ולמה אגרע ולכך בדינו של הרמב"ם לוקח שני טוען למה אגרע מלוקח ראשון שבאתי מכחו. וכן לקמן הלוקח טוען למה אגרע מאלו היה ביד מוכר אין לך אלא זיבורית אבל כאן הלוקח ראשון שיש לו השדה הנטרפת אינו בא מכח לוקח שני רק הוא אומר אני מוקדם ושעבודי קדם א"כ לא שייך למה אגרע מכחו הלא אינו בא מכחו וא"ש אבל מכל מקום לענ"ד תירוץ של הסמ"ע יותר מסתבר:

(ד) לבעל חוב אחר מוקדם. הסמ"ע הקשה מה לי שהוא מוקדם או מאוחר תיפוק ליה דהוא אפותקי ועיין שם דדחק ולי נראה אם יש כאן שדה אחת שהיא אפותקי ושדה אחת אינו אפותקי ובא ב"ח מוקדם לטרוף יכול לטרוף מאיזה שירצה ולא יוכל לומר בעל אפותקי גבה מזו שאינו אפותקי כי זהו משועבד לי והוא בכלל אין נפרעין מן נכסים משועבדים במקום שיש ב"ח כי זהו לגבי לקוחת אבל לגבי אפותקי לא תקנו דאין לו על הקרקע רק שעבוד ומצי הלוה לסלקו בזוזי א"כ יאמר שעבודי קודם ובכל מקום שארצה אגבה ומכ"ש לפי מ"ש הסמ"ע דאיירי באפותקי סתם א"כ פשיטא דאין עליו רק שעבוד כל דהו ואינו בגדר הנ"ל ואין בעל אפותקי יכול לעכב עליו וא"כ הרי ב"ח טורף מלוקח ראשון ואי דיש כאן לוקח שני הלוקח ראשון אומר אי אפשי בתקנת חכמים שהוא נתקן לטובתי ולוקח ראשון גובה מלוקח שני ובעל אפותקי יצא נקי כי אין לו על שדה שניה כלום ומה חוזר חלילה יש כאן ומה צורך לפשרה. ולכך קתני דבעל אפותקי הוא מוקדם וא"כ אף אם יגבה ב"ח מן לוקח ראשון שדה הנעשית לו אפותקי בעל אפותקי המוקדם חוזר וגובה ושפיר יש כאן חוזרת חלילה. וא"ש ולק"מ. והנה הך גוונא הנזכר פה בש"ע פי' הראב"ד בגמרא וכן בעל חוב ושני לקוחות כמ"ש הבעה"ת ונראה דגם התוס' מפרשי כך דשם בכתובות דף צ"ה ע"ב ד"ה וכן ב"ח וכו' הקשו תרתי ל"ל ותי' דה"א דלכך בקדמייתא הראשונה מוציאה מיד השניה כיון דאין לשניה כ"כ פסידא שתוכל לגבות מבעלה כו' עכ"ל והקשה מהרש"א א"כ ב"ח ולוקח נמי יכול לגבות מהמוכר דהא לקח באחריות. ועוד כל הני דקתני איירי דלא נשאר ביד מוכר כלום הן בעל חוב והן משעבדי דאל"כ יטענו הנחנו לך מקום. וע"ש דדחק ולפי הנ"ל ניחא דכבר ידוע מ"ש רמב"ן בחדושיו לב"ב דבאשה אפילו אפותקי מפורש מ"מ אם שטפה נהר גובה משאר נכסים מתקנת שמעון ב"ש שיהיה כל נכסים אחראין. ולא הורע כחה בשביל שיחד לה שדה אחת. ועיין רא"ש בפרק השולח. וא"כ אלו הוה קתני רק בבא ראשונה ה"א דמיירי דיש לשני נשיו אפותקי (או דמיירי באותן ג' שדות ועיין ברא"ש פרק אלמנה נזו' דבג' שדות הללו א"י לסלקה בנכסים אחרים דתטעון באלו אני חפץ ומ"מ אם נאבדו כל נכסים אחראין) וא"כ איירי דיש לבעל נכסים מ"מ היא גובה מלוקח הקנה אפותקי לולי שכתבה דין ודברים אין לי עמך ולכך באה השניה באפותקי שלה לגבות ובא' הראשונה ומוציא מיד שניה וחוזרים חלילה ומ"מ אין לשניה פסידא דאם יטרוף ה"ל כשטפה נהר וגובה משאר נכסים בכתובה מתקנת שב"ש. ולכך קתני בב' לקוחת ובלקוחות בממ"נ אי לית ליה אפותקי ע"כ דלית ליה למוכר שאר נכסים דאל"כ יאמרו הנחנו לך מקום וא"כ אית ליה ללוקח פסידא. ואי איירי באפותקי א"כ פשיטא דאית ליה פסידא דהוי כשטפה נהר אם קרקע זו שהיה משועבדת לו נטרף הימנו. וא"כ שפיר מוכח אף דאיכא פסידא מ"מ חוזרים חלילה ודברי התוס' מיושבים. ובאמת יש עוד דרך שחוזרים חלילה שני ב"ח זה אחר זה ולראשון כתב דאקני ולא להשני ומכר השדה וכתב ללוקח דאקני וקנה ומכר וכתב הב"ח הראשון ללוקח אחרון דין ודברים אין לי עמך א"כ א"י לטרוף לא ממנו ולא מלוקח ראשון דטוען הנחתי לך מקום דהא שעבודך דאקני וחוזר הב"ח השני דלית ליה דאקני וטורף מלוקח ראשון דהוא לא מצי לומר הנחנו לך מקום דל"ל דאקני והלוקח ראשון טורף מלוקח שני דלו אית דאקני ובא ב"ח ראשון וטורף השדה ההיא מלוקח ראשון דלא כתב לו דין ודברים ובא לוקח שני וטורף מב"ח וכן כולם וכו' עד שיעשה פשרה והדין דין אמת ואפשר דלא בקשו לפרש כן דא"כ תפשוט דאקני משתעבד והך הוא איבעיא בב"ב ולאוקמי כר"מ דחוק ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.