שרשי הים/מכירה/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ מכירה ז

ט

שורש דברים אי יש משום מחוסרי אמנה

מי שאמר לחבירו לתת מתנה ולא נתן יש בהם משום מחוסרי אמנה. הנה בענין דברים אי יש בהם משום מחוסרי אמנה איפליגו רב ור"י בפרק הזהב דמ"ט ע"א ור"י ס"ל דיש בהם משום מחוסרי אמנה ופרכינן עלה מהא דאמר רבה בב"ח אמר ר"י האומר לחבירו מתנה אני נותן לך מותר לחזור בו ומשנינן ההיא במתנה מרובה וכי אמר ר"י דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה במתנה מועטת ה"נ מסתברא דהא אמר ר"י ישראל שאמר לן' לוי כור מעשר יש לך בידי יכול לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר אא"ב לא מצי למיהדר מש"ה רשאי אלא אי אמרת מצי למיהדר אמאי רשאי אשתכח דקאכיל טבלים יע"ש ומשמע מינה דלרב דאמר דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה פליג אההיא דר"י בההיא דן' לוי וס"ל דאינו יכול לעשותו תרומה על מקום אחר כיון דמצי למיהדר ביה ולפ"ז צריך לומר דבן לוי זה אינו ממכיריו של האיש הלזה דא"ל כור מעשר יש לך בידי דאי במכירו אפילו רב מודה נמי דהא בפרק כל הגט ד"ל עלה דמתני' דהמלוה מעות לכהן וללוי להיות מפריש עליהם מחלקם פריך תלמודא ואע"ג דלא אתו לידי כהן ולוי והיאך יצא ידי נתינה כיון דהן לא זכו בו ומשני רב במכירי כהונה ולויה וע"ש בפי' רש"י הרי דאפילו רב דלית ליה הא דר"י דבמתנה מועטת יש בו משום מח"א מודה הוא במכירי כהונה ולויה דחשיב כאלו בא לידו ולפ"ז אני תמיה על רבינו ז"ל שפסק כאן ובסוף ה' מתנה כר"י דאמר דדברים יש בהם משום מח"א ופסק לההיא דבן לוי בפ"ז מהל' מעשר ד"ח ואפ"ה כשהביא למתני' דפרק כל הגט שם בהל' ה' כתב כאוקמתיה דרב דמיירי במכירי כהונה ולויה והוא תימא בעיני מאחר דפסק כר"י דמתנה מועטת יש בו משום מח"א ופסק לההיא דבן לוי למה לו להבי' אוקמתיה דרב כיון דבלא"ה אתי שפיר והיותר תימא אצלי מ"ש בהגהות אשירי שם בפרק כל הגט ע"ש מוהר"ם והן הן דברי התוס' בפרק י"ן דקכ"ג ע"ב ד"ה הכא במכירי כהונה דהיינו טעמא דרב דאמר דבמכירי כהונה חשיב כמוחזק משום שזה מתנה מועטת ואסור לחזור בו אפילו בדברים בעלמא ואלו רב איפכא שמעינן ליה במתנה מועטת יכול לחזור בו ומותר בו ואין בו משום מח"א ואף שהתוס' ז"ל שם בפרק י"ן כתבו וז"ל ואע"ג שאם רצה יכול לחזור מ"מ כל כמה דלא הדר הוי כמוחזק ע"כ: מיהו סוגיא דפרק הזהב דקאמר ואי מצי למיהדר אמאי רשאי אשתכח דקאכיל טבלים יע"ש מוכח דכל דמותר בו לחזור ואין בו משום מח"א אע"פ דלא הדר ביה עדיין חשיב כאלו הדר כיון שהרשות בידו וא"כ לרב דס"ל דבמתנה מועטת מותר לחזור היאך מקרי מוחזק ואף שיש מקום קצת ליישב דברי התוס' דברי הר"ם ורבינו מוקשים ועומדים אצלי ויותר מזה ק"ל דברי מוהר"ם שכתוב בתוספ' הרא"ש הובאו דבריו בש"מ לבב"מ בפרק הזהב דעלה דאמר ר"י התם גבי בן לוי דיכול לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר כתב וז"ל אע"פ שלא קנאו בן לוי לא במשיכה ולא בהגבהה מיירי במכירי כהונה ולויה דחשיב כאלו בא לידו כדאיתא בגיטין פרק כל הגט עכ"ל והוא תימא דאי במכירי כהונה אפילו רב נמי מודה בה וא"כ מה הכריח תלמודא מההיא דבן לוי דבמתנה מועטת מודה ר"י כיון דבההיא אפילו רב נמי מודה ויש מקום ליישב זה ע"פי מ"ש בש"מ שם דמה שדקדקו בסוגיא דהתם אמאי קאמר תלמודא מודה ר"י במתנה מועטת ולא אמרו מודה במתנה מרובה דהיה מקום לומר דבההיא דאפליגו רב ור"י הוי מתנה מרובה יע"ש:
והשתא אפשר דסובר מוהר"מ דבהכי הוא דפליגי רב ור"י אי חשיב מתנה מרובה או מועטת אבל כ"ע מודו דבמתנה מועטת אסור לחזור בו ודוק ועיין להרב מח"א ה' זכיה ומתנה דל"ה ע"ב ד"ה אבל יע"ש:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.