שרשי הים/מגילה/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ מגילה א

א

והכל חייבין בקריאתה וכו' ומחנכין את הקטנים כו'. מצאתי כתוב להרב המופלא משה ן' אדרת שכתב וז"ל אין לדקדק דכפי מאי דאמרינן בפ"ק דערכין דטעמ' שאף הן היו באותו הנס א"כ גבי קטנים נמי אמאי לא חייבו להם חכמים לאביהם שמוטל עליהם די"ל דלא דמי הא להא דבשלמא גבי אשה איכא נמי פרסומי ניסא ועיקר טעמא דמ"מ היינו משום פרסומי ניסא וכדאמרינן התם בפ"ק דמגילה אבל גבי קטנים דלאו בני דיעה נינהו ליכ' פרסומי ניסא אלא חניכה בעלמ' דהתם במחוייב אביו להעלותו בראיה לא"י סבר פרשינן טעמא בפ"ק דחגיגה כדי ליתן שכר למביאים וכן נמי אין לדקדק גבי גרים דאמאי חייבים דהא טעמא הוי שהיו באותו הנס וגרים לא היו באותו הנס ולפי מ"ש א"ש דלא הוי האי טעמא לחוד אלא מהאי טעמא י"ל שחייבים הגרים משום שע"י זה שהוא קוראה איכא פרסומי ניסא לגבי ישראלים והגרים דהא אצטריך טעמא שאף הן היו באותו הנס גבי נשים היינו משום שכיון שאינן עוסקות בתורה ומסתמא אינם יודעים לקרות ולפרסומי ניסא לאחרי' אע"פ שמתכנסות יחד לשמוע מ"מ הוי מיהא גילוי הנס מ"מ לא דמי לאיש שיודע לקרות שכתו' בה הנס ולפרסם הנס לאשה מאחר דסתמא אינה יודעת א"כ משו"ה צריך הצטרפות יחד משום טעמא שאף הן היו באותו הנס ובזה הוי מיהא גילוי הנס משא"כ גבי קטנים דבזה שמתכנסים לשמוע מאחר דלאו בני דיעה נינהו לא שייך בהם כלל טעמ' דפרסומי ניסא דהאי דנקט האי טעמא גבי נשים היינו משום שעול אחרים עליה ואפילו אם היו יודעות לקרות ולפרש מ"מ לא הוינן מחייבינן לה שהרי כיבוד אב ואם דאורייתא היא ואינה מחוייבת משום שיש עליה עול אחרים אבל עכשיו שנקטינן טעמא שאף הן היו באותו הנס א"כ חייבת משום פרסומי ניסא במה שיכולה אבל גבי גרים מ"מ כיון שנכנסו תחת כנפיו של הקב"ה צריכין הם לפרסם הנס לאחרים דזה רצון הקב"ה בודאי והוי כמצוה דאורייתא עם מה ששמעתי מפי המקובלים שהנשמות של גרים כולם הם שורש נשמות ישראל א"כ אף הם היו באותו הנס ודוק ע"כ מ"כ.

ד

שורש זמן קריאת המגילה

איזהו זמן קריאתה זמנים הרבה תקינו לה חכמים כו' וכל מדינה שהיתה מוקפת חומה בימי יאושע ן' נון כו'. וכת' מרן בש"ע (סימן תרפ"ח) והוא שהוקף ואחר כך ישב ע"כ והכי איתא בפרק קמא דמגילה דף ג' ע"ב אריב"ל כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר מאי טעמא דכתי' ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף כו'. הנה דעת רש"י ז"ל הוא דדוקא לענין בית בבתי ערי חומה הוא דבעינן הוקף ולבסוף ישב אבל לענין מגילה לא וזה נר' דעת רבינו שהשמיט מימרא זו דריב"ל מה' מגילה ולא הביאה אלא בה' שמיטה ויובל וכמ"ש הלח"מ בפ"א מה' מגילה ה"ח:

אמנם הרי"ף והרא"ש והתוס' והר"ן והטור ומרן ז"ל ס"ל דילפינן מגילה מבתי ערי חומה ודייקו כן מלישנא דריב"ל דאמר נדון ככפר ולא אמר נדון כבתי החצרים וכן מדהביאה להאי מימרא דריב"ל הש"ס במגילה ולא בערכין יע"ש. אלא דק"ל לפי שיטה זו מההיא דאמרינן לקמן דף ה' ע"ב חזקיה קרי בטבריה בי"ד וט"ו מספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא ואע"ג דלענין בתי ערי חומה ממעטינן טבריא מדכתיב אשר לו חומה סביב פרט לטבריא שימה חומתה לענין מגיל' מאי פרזים ומוקפין דכתיב הוא משום דהני מגלו והני לא מגלו והאי נמי מגלייא א"ד משום דהני מגנו והני לא מגנו והא נמי מגנייא יע"ש הרי דמספקא ליה אי ילפי' מגילה מבתי ערי חומה או לא והתוס' תירצו דחזקיה לא מספקא ליה אלא דוקא בחומה של טבריה דמלבד דמגנייא אית בה נמי טיבותא דהוקפה ולבסוף ישבה דחשיב שפיר לענין בתי ערי חומה אבל בישב ולבסוף הוקף דלא חשיב חומה לעני' בתי ערי חומה ודאי דה"ה לעני' מגילה יע"ש:

אמנם הר"ן ז"ל כתב דריב"ל וחזקיה פליגי בהכי ולריב"ל דיליף מבתי ערי חומה דס"ל שישב ולבסוף הוקף לא חשיב חומה לענין מגילה אע"ג דמגנייא ומכסייא ודאי דטבריא נמי לא חשיב מוקפת חומה לענין מגילה דומיא דבתי ערי חומה אמנם חזקיה דמספק' לי' לענין טבריא הכי נמי מספק' ליה לענין ישב ולבסוף הוקף אי חשיב חומה לענין מגילה יע"ש ובהכי ניחא מה שהשמיט הרי"ף ההיא דחזקיה ודוק ועיין במ"ש הר"ן ז"ל שם בד"ה ולענין עיירות המוקפות יע"ש:

ושמעתי מפי קדוש הרב המופלא כמוהר"ח מודעי נר"ו דק"ל דאם כדברי הר"ן ז"ל כי פריך הש"ס התם בדף ה' ע"ב עליה דר' דנטע נטיעה בפורים דהיכי עביד הכי והתניא ויום טוב מלמד שאסור בעשיית מלאכה ומשני רבי בר י"ד הוה וכי נטע בט"ו נטע והדר פריך איני והא ר' בטבריא הוה וטבריא מוקפת חומה מימות יאושע ן' נון ומשני ר' בר ט"ו הוה וכי נטע בארביסר נטע והדר פריך ומי פשיטא ליה דטבריא מוקפת חומה היא והא חזקיה מספקא ליה ומשני לר' פשיטא ליה לחזקי' מס"ל ע"כ והשתא לדברי הר"ן ז"ל דריב"ל פליג עם חזקיה וס"ל דטבריא לאו מוקפת חומה היא דומיא דבתי ערי חומה ולחזקיה מספקא ליה אי ילפינן מגילה מבתי ערי חומה למה ליה להש"ס למימר דרבי פשיטא ליה דטבריא מוקפת חומה היא וכי נטע בארביסר נטע דהשתא הוה ליה ר' סברא שלישית דלא כריב"ל ודלא כחזקי' ואמאי לא משני דר' בר ארביסר הוה וסבירא ליה דטבריא לאו מוקפת חומה היא דומיא דבתי ערי חומה וכריב"ל וכי נטע בט"ו נטע וחזקיה מספקא ליה לענין מגילה אי ילפינן מערי חומה דהשתא לא מפשינן בפלוגתא ולשיטת התוס' ניחא כמובן את"ד:

ולע"ד לא קשייא ולא מידי לפי מ"ש הרשב"א בחי' למגילה שם עלה דפריך והא בטבריה הוה כו' וז"ל וק"ל והיכי מקשינן הכין בהדייא דטבריא מוקפת חומה היא דאדרבא אמרי' לקמן בסמוך סביב פרט לטבריה שימה חומתה ולענין בית בבתי ערי חומה פשיטא דלאו מוקפת חומה היא ועוד דבתר דפריך ר' בי"ד נטע אקשי ליה ומי פשיט' ליה כו' ועוד ק"ל היכי מתרץ לר' פשיטא ליה לחזקיה מספקא ליה ומסתברא דהכי קאמר והא ר' בטבריא הוה וטבריא מן המוקפות מימות יהושע היא כדכתי' ערי מבצר כו' וקי"ל רקת זו טבריא ומי נימא דס"ל לרבי דלית ליה דין מוקפות הואיל וצידה אחת ים ודרך קושייא ותירוץ בעי לברורי מאי דס"ל בהא וא"ל לא אדרבא ס"ל דמוקפת חשבינן לה וכי נטע בי"ד נטע והדר אקשי ליה והא חזקיה מספקא ליה וקס"ד השתא דחזקיה משום ספיקא דצידה אחת ים ולענין בית בתי ערי חומה נמי מספקא ליה וליכא לפרש הכא דלענין קריאת המגילה בלבד קאמר דפשי' ליה לר' ומשום דמגנו דאם כן מילתא דפשיטא ליה לרבי היכי מספקא ליה לחזקיה אבל השתא ניחא דחזקיה ס"ל דמספ"ל משום דרשב"י עכ"ל וכנראה שיש חיסור לשון בדברי הרשב"א הללו ומ"מ כונתו מבוארת דכי הדר קאמר הש"ס לרבי פשיטא ליה לחזקיה מספק' ליה הכי קאמר לרבי פשיטא ליה דטבריא אע"פ שציד' אחת ים חשיב מוקפת חומה בין לענין בית בבתי ערי חומה ובין לענין מגילה ולית ליה לר' הא דתני בברייתא סביב פרט לטבריה שימה חומתה וכיון דר' פליג עלה מש"ה לחזקיה מספקא ליה לענין הלכה אי הלכ' כר' או כברייתא דדרי' סבי' פרט לטברי' שימה חומתה וכנר' דהרשב"א הוה גריס באות' בריית' דתני רשב"י סביב פרט לטבריא וזהו שכת' דחזקי' מספק' ליה משום דרשב"י וכ"כ בירושלמי שאין לו פי' באותה ברייתא וכן הוא בירושלמי שבספר קרבן העדה יע"ש:

ונמצא לפי דברי הרשב"א דהשתא בעי הש"ס למימר דחזקיה מספ"ל בין לענין בתי ערי חומה ובין לענין מגילה אי טבריא שצידה אחת ים חשיב מוקפת חומה או לא משום דפליגי בה ר' ותנא דברייתא דדריש סביב פרט לטבריא שימה חומתה. ובכן תו לא קשיא לדעת הר"ן ז"ל מידי דהשתא ודאי ר' לאו סברא שלישית הוא דלא כחזקיה ודלא כריב"ל דלפום האי אוקמתא ר' אתי נמי כריב"ל שפיר דלענין ישב ולבסוף הוקף ילפינן שפיר מגילה מבתי ערי חומה. מיהו בענין זה דצידה אחת ים דוקא הוא דהוה בעי הש"ס למימר דר' ס"ל דחשיב שפיר מוקפת חומה בין לענין מגי' בין לענין דין בתי ערי חומה ופליג אתנא דברייתא דדריש סביב פרט לטבריא. מיהו חזקיה מספ"ל בשתיהן משום דאשכח תנא דברייתא דפליג אר' בהא:

ולפום האי אוקמתא אף חזקיה נמי מצי סבר כריב"ל בדין ישב ולבסוף הוקף דלא חשיב מוקפת חומה לענין מגילה כי היכי דלא חשיב לענין דין בתי ערי חומה מיהו בתר דמסיק תלמודא דר' נטע נטיעה בפורים לאו היינו משום דהוה בר ארביסר או בר חמיסר אלא משום דמלאכה לא קבילו עלייהו או משום דהוה נטיעה של שמחה דהשתא אין הכרח לומר דרבי פליג אההיא ברייתא דדריש סביב פרט לטבריא ומסקינן נמי דחזקיה כי מספקא ליה בטבריא היינו דוקא לענין מגילה אי דמי לבתי ערי חומה או דילמא לענין מגי' במגנייא תלייא מילתא מעתה עכ"ל דפליג חזקיה אריב"ל דיליף מגילה מבתי ערי חומה לענין ישב ולבסוף הוקף אע"ג דמגנייא ומכסייא ולא חשבינן לה מוקפת חומה דומיא דבתי ערי חומה וברור:

ודע שהר"ן ז"ל לפי שיטת הסוברים דהא דריב"ל דאמר דישב ולבסוף הוקף אתמר אף לענין מגילה הוקשה לו דא"כ כרך מוקף חומה מימות יאושע היאך קורין בט"ו ואמאי לא חיישי שמא ישבה ולבסוף הוקפה ותירץ הוא ז"ל דכיון דדרך רוב המדינות להקיף תחילה ואח"כ לישב אזלינן בתר רובא יע"ש ואיכא למידק דבפ"ק דקידושין גבי ההיא דרוב' מסבלי והדר מקדשי כת' הר"ן ז"ל דהגי' בגמ' היא לא צריכא דרובא מסבלי והדר מקדשי ומיעוטא מקדשי והדר מסבלי מהו דתימא לא ניחוש למיעוטא קמ"ל דחיישי' למיעוטא וכת' הר"ן דהיינו טעמא דחיישינן למיעוטא ולא אזלינן בתר רובא משום דדבר התלוי במנהג לא אזלינן בתר רובא דהמנהג עשוי להשתנות זולת בדבר התלוי בטבע העולם כההיא דרוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוטא מפילות דהתם אזלינן בתר רובא שאין הדבר תלוי במעשה יע"ש ואם כן ה"נ כיון דהך מילתא דהוקף ולבסוף ישב תלוי במנהג ומעשה בני אדם אע"ג דרובא דעלמא נוהגים להקיף את החומה תחילה הוה ליה למיחש למיעוטא כיון דהמנהג עשוי להשתנות ותו קשה למ"ש הר"ן בקידושי' דבדבר התלוי במנהג לא אזלינן בתר רובא מהא דגרסינן בריש פרק כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דר"מ וחכ"א אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל או צפור כו' ואמרינן בגמ' מאי טעמא דרבנן דשרו והלא נעבדין ואי ס"ל דאינן נעבדין מ"ט דר"מ דאסר ומשני' לעולם דאינן נעבדין ובאתרא דר"מ היו נוהגי' לעובדן פעם אחת בשנה ר"מ דחייש למיעוטא גזר שאר מקומות כו' וע"ש בפירוש הר"ן ז"ל והשתא קשה דכיון דהוי דבר התלוי במנהג אפילו לרבנן דר"מ הוה ליה למיחש למיעוטא שמא נהגו לעובדה דהמנהג עשוי להשתנות:

ואפשר לחלק בין מנהג התלוי בפרטות אקרקפתא דגברי כההיא דרובא מסבלי כו' דבהא הוא דס"ל להר"ן דבדבר התלוי במנהג לא אזלי' בתר רובא דהמנהג עשוי להשתנות ואפשר דהאיש הלזה יצא מן הכלל ושינה המנהג לקדש תחילה דלא כל הדעות שוות משא"כ בההיא דספק הוקף תחילה וההיא דכל הצלמים כיון דהוי דבר הנעשה בחבר עיר ובקהל עם אי' סבר' לומר דכולם עלתה הסכמתם הפך המנהג ודוק ועיין עוד במ"ש הנ"י פרק המקבל עלה דאמרי' ר"מ היה דורש לשון הדיוט וז"ל הילכך שמעינן משמעתין שכל שההדיוטות רגילין לכתו' אע"פ שלא נכת' כמי שנכתב דמי ואם הוא מנהג שהוא נוהג ברוב המקומות דנין בכל מקום בסתם ואם אינו נוהג אלא בקצת מקומות אין דנין בהם אלא באותם מקומות בלבד והיינו דר"מ הרנב"ר ז"ל עכ"ל וצ"ע כעת.

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף