שרשי הים/מאכלות אסורות/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ מאכלות אסורות יא

ג

שורש סתם יינם אי מותר לחולה

יין הגויים שאין אנו יודעים אם נתנסך וכו'. הנה בענין סתם יינם אם מותר לחולה שיש בו סכנה כתב הריב"ש בסי' רכ"ה דנ"ל דאסור מפני דכשאמרו על שלשה דברים יהרג ואל יעבור לאו דוקא אינהו גופייהו אלא אף אינהו ואביזרייהו ואע"פ שאינו אסור אלא מדבריהם והביא ראיה מאותה שאמרו במי שנתן עיניו באשת איש ואמרו הרופאים אין לו תקנה וכו' יע"ש, ועיין להראנ"ח בח"א סי' קי"ב שנסתפק אם מותר סתם יינם לחולה שאין בו סכנה ולא הזכיר דברי הריב"ש ז"ל הללו ועיין למרן החבי"ב בכנה"ג חי"ד סי' קכ"ד הגהת ב"י אות י"א יע"ש:
ונשאלתי מאת החכם הש' והכולל עצו"ר שמואל סורנאגה ז"ל מאותה שאמרו בירושל' הביאו רש"י בפ' עשרה יוחסין דס"ט ע"ב שהטעם שנקרא נחמיה שמו התרשתא הוא מפני שהתירו לו לשתות יין של נכרים מפני שהיה משקה למלך והיה צריך לשתו' קודם שלא יחשדוהו שמא יטיל סם המות יע"ש ולפי דברי הריב"ש מה מקום להתר זה אחר שאמרו שעל ג' עבירות יהרג ואל יעבור עכ"ל והיתה תשובתי אליו נלע"ד ע"פ מ"ש בפ' אין מעמידין דסתם יינם דניאל וב"ד גזרו עליו בעיר ואתו תלמידי שמאי והלל וגזרו עליו אפילו בשדה ועוד אמרו שם דעל השמן נמי גזר דניאל ונמנו עליו ר' יאודה נשואה וחביריו והתירוהו מפני שלא נתפשט איסורו על כל ישראל יע"ש והשתא אפשר דמשני טעמים הללו התירו לו לנחמיה אי משום דכיון דבזמניהם עדין לא היתה הגזירה כ"כ חמורה שהרי לא גזרו על היין אלא בעיר אבל לא בשדה נתנו לו לנחמיה דין זה כאלו היה בשדה וטעמא רבה איכא דכיון דמה שלא גזרו בשדה אינו אלא מפני שלא יבואו שם לידי חיתון וע"ז ה"נ בנחמיה שהיה משקה למלך דלא שייך גזירה זו להתחתן במלך התירו לו ועוד דאפשר דעדין לא נתפשט איסורו בכל ישראל ולכן התירו לו ולבר מן דין קושיא ליתא דכיון דהתם הם היו הגוזרים התירו לו מפני הצורך וע"כ לא כתב הריב"ש דכיון דאיכא לית' דע"ז אין להתיר במקום סכנה בזמנינו זה דליכא למשרי מה"ט משום דכי גזרו גזרו אף במקום סכנה משא"כ בזמנם שהם היו גוזרים דהם אמרו והם אמרו ומפני הצורך התירו לנחמיה מפני שידעו דבדידיה ליכא להאי גזירה דחיתון וע"ז דמוחזק בחסידות היה משא"כ עתה בזמנינו זה דאין מקום להתיר מפני הצורך כי אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול ממנו כו':
ועוד הקשה במה שהביא ראיה מאותה שאמרו בפ' סורר באותו שנתן עיניו באשת איש וכתב הריב"ש ואע"פ שאין בזה איסורא דאורייתא וכ"ש לההיא לישנא דאמרינן התם פנויה היתה כו' דמה זו ראיה מההיא לישנא דאמר פנויה היתה לדבריו שאומר דכל דאיכא ליתא דע"ז וג"ע וש"ד דחשיב כעבירות עצמן דהא התם פרכי' בשלמא למ"ד אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה מאי כולי האי ומשני ר"פ משום פגם משפחה ורב אחא בריה דרב איקא אמר כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצו' בעריו' יע"ש ואם כדברי הריב"ש דכל דאיכא ליתא דע"ז חשיב כעבירה עצמה מאי קושיא קא מקשה למ"ד פנויה היתה עד דאצטריך לשנויי' הני שנויי ואמאי לא משני בפשיטות דמשום ליתא דע"ז אסרו אף בפנוייה אלו דברי החה"ש הנ"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דודאי עיקר טעמא דשלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות היא היא הליתא דג"ע דאי לאו הכי מהיכא תיתי לאוסרו משו' ליתא דג"ע דאטו שמיה בעלמא גרים אי לאו משום גזירה שמא יבא לידי איסור תורה והיא הליתא האמור' בדברי הריב"ש והא דלא תירצו להריב"ש שכתב דאיסור סתם יינם דלאו משו' בנותי' הוא דאסרו אלא משום גזירה שלא יבואו להקל ביין נסך דמנסכים לע"ז וכיון דמשום ליתא דע"ז אסרוהו בהנאה נר' דאסור ליהנות ממנו אפי' במקום סכנה הרי דהליתא היא היא הגזרה עצמה גם הרא"ם שאסר בחלוצה מטעם ליתא דג"ע הוא מהאי טעמא שלא יבואו להתיר ג"ע עצמה ודוק:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.