שרשי הים/מאכלות אסורות/טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ מאכלות אסורות טז

כב

שורש יש שבח עצים בפת

תנור שהסיקו בקליפי ערלה כו' יש שבח עצי איסור בפת או בתבשיל כו'. עיין להר"ן בע"ז פ' השוכר את הפועל עלה דמתני' דיין נסך שנפל על גבי ענבים כו' ומאי דמייתי עלה בגמרא האי בת תיהא כו' שכתב וז"ל וגרסינן עלה בגמרא מנא אמינא לה דריחא לאו מילתא היא כו' ומהא שמעי' דלא אמרי' יש שבח עצים בפת אלא דוקא באיסורי הנאה כו' וחזקו דבריהם מדקי"ל המבשל בשבת בשוגג יאכל ואמאי יאכל והלא כל העצים בשבת מוקצים הם וא"כ כשאוכל הפת שנאפה בעצים הרי הוא אוכל מוקצה כו' אלא ודאי לא אסרינן אלא דוקא באיסורי הנאה ומוקצה מותר בהנאה הוא והא לא מוכח לי לפי שלא שמענו שבח עצי' בתבשיל אבל ההיא דתנור שהסיקוהו בכמון של תרומה ראיה מכרחת עכ"ל והקשה על דבריו הרב כמוה"ר חיים מודעי הי"ו דאיך כתב שלא שמענו דיש שבח עצים בתבשיל והרי משנה ערוכה שנינו בפ"ג דערלה מש' ד' תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק וכן תנור שהסיקו בקליפי ערלה וכתבו הר"ש והרע"ב דטעמא דידלק משום דיש שבח עצים בתבשיל וכן בפת יע"ש והוא ניהו תירץ דאפשר דמשמע ליה להר"ן דמתני' דתבשיל שבשלו בקליפי ערלה היינו הכלי עצמו של חרס שבשלו בקליפי ערלה דהשתא הו"ל כפת שאפאו בקליפי ערלה דאזיל ומודה הר"ן דיש שבח עצים בפת משום דאתי ליה האפיה מחום העצים עצמן משא"כ בתבשיל שנותני' העצי' החום אל הכלי ומהכלי בא אל התבשי' והכי משמע בירוש' דערלה דאמרי' התם עלה דמתניתין דבגד שצבעו בקליפי ערלה דקמ"א ע"ב אמר ר' אבא בר ממל הניית ערלה בטילה ברוב מתניתא פליגא על ר' אדא בר ממל תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק כו' פתר לה בקדירה שבקדירות כו' וכתב הרב שדה יאושע פתר לה כו' כלומר היינו שצרפה היוצר מתחילה כשהיא חדשה בכבשן בעצי איסור דהא מקבלה בשולה ואיכא הניית תשמי' שמשתמש בה בלא גורם אחר ודמי לאיסו' בעין הלכך נתערב באחרים יעלה בא' ומאתים יע"ש:
ואשתמיט מהרב הנז' הי"ו דברי הר"ן בס"פ כל הצלמים גבי אותה שאמרו יוליך הנאה לים המלח שהביא אותה שאמרו בירוש' פ"ג דערלה וז"ל אמר ר' חגי כד נחתית מן אלפא שמעי' קליה דר' יעקב מתני בגד שצבעו בקליפי ערלה כו' מאי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח יין מן הגוי ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הגוי כלומר וחיישינן שמא ימכרנו לישראל ולפ"ז הא דתנן התם תבשי' שבשלו בקליפי ערלה ידלק ולא אמרינן ימכר חוץ מדמי איסור שבו היינו דוקא תבשיל שנאכל כמו שהוא חי שניקח מן הגוי הא בשאר המבושלים לא ידלק אלא ימכר כרשב"ג עכ"ל הרי בהדיא דמשמע ליה להר"ן דמתני' מתפרש בתבשיל ממש ולא בקדירה שבקדירות כמו שאמרו בירושל' ואין ספק דהר"ן הוצרך להכי משום דלא אמרו כן בירוש' דמתני' מתפרש בקדירה שבקדירות אלא לרבי אבא בר ממל דאמר דהניית ערלה מתבטל ברוב אבל למאן דפליג עליה וכמו שאמרו שם עלה מאי כדון אם יש בו כדי לצבוע את רואה את ההיתר כמי שאינו ואותו דאיסור יש בו כדי לאסור ואם אין בו כדי לצבוע אפי' את רואה את ההיתר כמי שאינו ואותו האיסור אין בו כדי לאסור ופי' מאי כדון מאי הוי עלה לענין תבשיל או פת שבשלו בקליפי ערלה ומפרש שאם יש באיסור כדי לצבוע כלומר שיש שבח עצי איסור בפת או בתבשיל כדי לצבוע את רואה את ההיתר כו' דהא יש בו כדי לאסור ואפי' איכא רובא עצי היתר אסור ואם אין בו כדי לצבוע אפי' לאת רואה את ההיתר כמי שאינו הרי בעצי איסור ליכא חזותא בתבשיל ואין בו כדי לאסור וכ"כ רבינו בדין זה ודוק:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.