שרשי הים/ביאת מקדש/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שרשי הים ‏ ביאת מקדש ה

שורש איסור עבודה בישיבה וכל העובד והוא יושב חלל ועבודתו פסולה ואינו לוקה כו'.

יז

הנה בגמרא במ' זבחים די"ז ע"א רצה להוכיח דזר שעבד עבודתו פסולה ויליף לה מיושב דעבודתו פסולה ביושב ופריך מה ליושב שכן פסול לעדות ומשני מיושב ת"ח כו' וכתבו התוס' שם ד"ה הגהה וז"ל וא"ת והא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד כלומר ומשו"ה אם עבד עבודה מיושב חילל משא"כ בזר שנכנסים לעזרה די"ל דאם עבד לא חילל ותי' ושמא אינו מן התורה מה שאין ישיבה בעזרה אלא מדרבנן ומשו"ה יליף זר מיושב שלא חילל והביאו ראיה שהוא מדרבנן ממאי דיליף תלמודא בדכ"ג ליושב ועובד דעבודתו פסולה מקרא דלעמוד ולשרת יע"ש ותיפוק ליה דאפילו בלאו עבודה אין ישיבה אלא משמע שהוא מדרבנן ושוב כתבו ומיהו אצטריך קרא לעובד בהשתחוואה עכ"ל וכונתם רצוי' דמשם אין ראיה דהוי מדרבנן דאכתי אפשר דהוי דאורי' וכי אצטריך קרא דלעמוד ולשרת לעובד בהשתחואה דזה לא ילפינן מהא דקי"ל אין ישיבה בעזרה דהתם דוקא ישיב' אבל בהשתחואה לא לזה אצטריך קרא דלעמוד לפסול אפילו השתחואה דאע"ג דישיבה לא חשיבא מ"מ עבודה נמי לא הוייא ע"כ תורף כונתם ועיין מ"ש ע"ז הרב ברכת הזבח שלא ידע מהיכן למדו בפשיטות דהשתחואה אסירא בעבודה יע"ש וכונתו ברורה דק"ל לשון התוס' שכתבו מיהו אצטריך קרא לעובד בהשתחואה ולא כתבו בלשון ושמא דמשמע שזה פשוט הוא להם ועיין בס' דרך הקדש למהר"ח אלפאנדארי ז"ל שהבין כונה אחרת בדברי הרב יע"ש.

ואולם בעיקר דבריהם שמעתי מפי מו"ה בעל שע"ה דהוקשה לו מהא דאמרי' שם די"ט ע"ב ת"ר כיצד קידוש מניח ידו הימנית ע"ג רגלו הימנית וידו השמאלית ע"ג רגלו השמאלית ומקדש ר' יוסי בר' יאודה אומר מניח שתי ידיו זו ע"ג זו וע"ג שתי רגליו זו ע"ג זו ומקדש א"ל הפלגת אי אפשר לעשות כן ואמרי' דלר"י חבירו מסייעו לסומכו עד שמקדש ואמרי' מ"ב עמידה מן הצד איכא בינייהו דלרבנן כיון שעומד ע"י סמיכה לא חשיבא עמידה ולר"י חשיבא עמיד' ליתב מיתב וליקדש ואמאי צרי' עמידה ומשנינן אמר קרא לעמוד ולשרת ושירות מעומד ע"כ והשתא לפי דבריהם דקרא דלעמוד לא אצטריך אלא לעבוד עבודה אפילו ע"י השתחואה הרי קידוש אי אפשר אם לא ע"י השתחואה שהרי אמרו מניח ידו ע"ג רגלו כו' ואפ"ה חשיבא עמידה לכ"ע אלא דפליגי כשעמידה היא מן הצד דהיינו ע"י סמיכה אי חשיבא עמידה או לא ויותר היה להם לומר דאצטרי' קרא לפסול עמידה מן הצד לרבנן ולר"י סמיכה ע"י דבר אחר שאינו אדם וכמ"ש התוספות שם די"ט ע"ב דכי פריך תלמו' וליתב מיתב וליקדש לאו ישיבה ממש קא' אלא סמיכה דהא אין ישיבה בעזרה כו' יע"ש אבל השתחוואה אליבא דכ"ע חשיבא עמידה כמו שנראה מההיא דקדוש ידים ע"כ שמעתי והן עתה נדפס בס' שע"ה הלכות בית הבחירה פ"ז ה"ו.

ולע"ד יש מקום לדחות דע"כ לא קאמרו התוספו' דעמידה ע"י השתחוואה לא חשיבא עמידה אלא דוקא גבי שאר עבודות שאין דרכן ע"י השתחוואה אבל גבי קידוש ידים דאי אפשר לעבודה זו אם לא על ידי השתחוואה אז ודאי חשיבא עמידה אפי' ע"י השתחוואה כי זו היא עמידתו אמנם בעמידה מן הצד דהיינו על ידי שיסמוך אחר אותו אז ודאי לא חשיבא עמידה לדידהו דהו"ל כיושב ממש כיון שהוא מצד עצמו אינו יכול לעמוד ואע"ג דאי דרשינן כר"י אי אפשר לעבודה זו אם לא ע"י סמיכת אחר וכיון דלדידהו ניחא להו דאע"ג דבשאר עבודות השתחוואה לא מהנייא משום דבעינן לעמוד ואפ"ה גבי קידוש ניחא להו דחשיבא עמידה ה"נ אמאי לא קאמר נ"מ כר"י ונימא דהכא חשיבא עמידה כיון דאפשר בלאו הכי לזה י"ל כיון דמ"מ צריך למימר דקדוש ידיים הוא על ידי השתחוואה ממילת את ואת קאמרי רבנן דהכי ניחא למדרש קרא משום דהא איכא עמידה ע"י עצמו וחשיבא עמידה כיון דאי אפשר בלאו הכי ולא כדדריש ר"י בר יאודה דהשתא ליכא עמידה כלל ועדיין כ"ז הוא דוחק והקושיא היא אלימתא. מיהו י"ל דרבנן לא ניחא להו כדר"י משום דלא אשכחן עבודה אחרת כזו אבל לדידהו ניחא דהא קבלת הדם צריך שישתחוה הכהן כדי לקבל את הדם ומשו"ה לדידהו ניחא דהוייא עמידה כה"ג אבל לר"י קשה.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.