שפת אמת/פסחים/ק/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רשב"ם תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א בית מאיר רש"ש |
בגמ' אותם בנ"א כו' ידי יין לא יצאו כו'. עי' פי' רש"י ותוס' לענין ברכת פה"ג. ולולי דבריהם יש לפרש ידי יין היינו מצות ד' כוסות לא יצא דאע"ג דסבר רב דיש קידוש שלא במקום סעודה. מ"מ בד' כוסות מודה שתקנו אותן דרך חירות במקום סעודה. ור"י לקמן פליג דיצא גם ידי ד' כוסות משום דלדידי' שינוי מקום אינו מגרע שלא יקרא ע"י זה במקום סעודה. והיינו דאמרי' ואזדא ר"י לטעמי' דאמר שינוי מקום א"צ לברך אלמא דשינוי מקום לא הוי שינוי לדידי' ה"ה דיוצא ידי ד' כוסות. ולפי' זה א"ש מה דמייתי פלוגתא זו בפרקין בדיני ד' כוסות:
והנה התוס' והרא"ש כתבו דהלכה כשמואל אע"ג דר"י נמי ס"ל כרב כו' ולכאורה אין זה מוכרח דר"י ס"ל כרב די"ל דלשיטת ר' יוחנן דבשינוי מקום א"צ לברך על היין מה"ט הוי שפיר במקום סעודה כמו דלא הוי הפסק לגבי ברכת היין. אבל לדידן דשינוי מקום צריך לברך מודה ר"י דאין קידוש אלא במקום סעודה. אכן נראה דשפיר דייקו התוס' דאי נימא כן א"כ גם לדידן לשיטת הרשב"ם דיין הוי דבר הטעון ברכה במקומו וגם בשינוי מקום א"צ לברך א"כ אמאי ידי קידוש לא יצאו. אלא ודאי דנהי דהפסק לא חשיב מ"מ כיון שאינו אוכל כאן לא הוי במקום סעודה. ואפשר דאם חוזר ואוכל במקום זה שפיר יוצא ידי קידוש לדעת רשב"ם הנ"ל אבל אם אוכל במקום אחר לא חשוב במקום סעודה וא"כ ע"כ ר"י ס"ל דא"צ קידוש במקום סעודה.
ועפ"ז י"ל דעת ר"נ גאון שכ' הטעם דמקדשין בביהכנ"ס האידנא אע"ג דליכא אורחים ולא חשיב ברכה לבטלה משום דהמקדש ע"ד לאכול במ"א הוי במקום סעודה. ותמהו עליו דהא מדמקשה הגמ' לשמואל למה להו לקדושי בבי כנישתא מוכח דאפי' אם מקדש ע"מ לאכול במ"א לא מהני. אכן באמת בירושלמי איתא כן ולכן נדחק הר"ן לומר דגמ' דידן פליג על הירושלמי ע"ש. ולפע"ד נ"ל דמ"ש הירושלמי דאע"ג שאוכל במקום אחר אם הי' כן דעתו בשעת הקידוש הוי במקום סעודה לגבי הקידוש. היינו דוקא היכא דלא הוי שינוי מקום הפסק אבל במקום דהוי הפסק וצריך לברך שנית בפה"ג ממילא ע"כ צריך לקדש שנית ג"כ. רק דקאי בשיטת הרשב"ם דיין הוי דבר הטעון ברכה במקומו וא"כ לא הוי הפסק ומ"מ צריך להיות דעתו כן בשעת הקידוש כדי שיהי' נקרא במקום סעודה כמ"ש ודו"ק. וממילא מיושב הכל דהנה הרשב"ם הקשה כיון דביין לא הוי שינוי מקום הפסק למה מסיק הגמ' דברי ר"י בתיובתא ותי' דהוא מכח מימרא שני' דר"י דאמר סתם ע"ש. ולע"ד י"ל בפשיטות דאותן המקדשין בבהכנ"ס אין כולן שותין הכוס כמ"ש הרשב"ם והתוס' ואפי' אי טועמין מעט מ"מ שיעור שיהי' מחויב בברכה אחרונה ודאי אין טועמין וגם עלייהו אר"י ידי יין יצאו ומקשה הגמ' שפיר. וא"כ י"ל דכן הי' כוונת הר"נ גאון ז"ל דודאי ברכה לבטלה לא הוי דהמקדש עצמו ששותה כל הכוס ודעתו ג"כ לאכול בביתו שפיר לא חשיב שינוי מקום הפסק ולא הקשו בגמ' על הקידוש דביהכנ"ס דהוי ברכה לבטלה ואסור אלא למה לי לקדושי משום דודאי עיקר הקידוש הוא להוציא מי שא"י לקדש והוא אינו שותה הכוס ולדידי' הוי שינוי מקום הפסק כנ"ל. אבל אה"נ המקדש ודעתו לאכול בביתו ושותה שיעור שפיר ס"ל נמי תלמודא דידן כהירושלמי דהוי במקום סעודה דהירושלמי בהכי איירי ע"ש. [ולא מטעם הגאונים שהביאו הטוש"ע (סי' רע"ג) דשתית הכוס הוי מקום סעודה אלא מטעם הנ"ל דבכה"ג לא הוי שינוי מקום הפסק] והני עובדי דמייתי הגמ' דקידשו שנית כשהלכו ממקום למקום לא הי' דעתייהו לאכול במקום אחר: