רש"ש/פסחים/ק/ב

רש"ש פסחים ק ב

בר"ש ד"ה ושוין. אע"פ שלא אכלי כו'. כצ"ל:

תוס' ד"ה ידי קידוש. מדפריך ולשמואל כו'. כתב הרש"א ועוד יש לה"ר כו' וכ"ה במרדכי ע"ש. ונ"ל דל"ד דהמרדכי לשיטתו בהא שפירש שם דילמא כו'. מיתעקרא לכו שרגא כו' היינו דצריך נר לקידוש אבל הסעודה יכולין לאכול בלא נר ואם כן היה דעתם בודאי לאכול באושפיזא. אבל לפירוש התוספות שם דלא היו אוכלין עד למחר ודאי אין ראיה ואפילו לאו שמא כו'. י"ל דדעת מסופקת לא מיקרי ע"ד ואף דלמסקנתם להשוות התלמודים צ"ל דגם לרב א"י מבית לבית אא"כ בדעתו לכך (עיין ברא"ש) ואם כן מוכרח לומר בעובדא דרבה דמיקרי ע"ד. מ"מ עתה להביא ראיה אין לנו. והצל"ח העלה בצ"ע למסקנתם מאי מייתא הגמרא מר"ה הא לא היה דעתו לכך. נ"ל דלק"מ דהרי גם בזמנינו דרך שכ"א סועד בביתו ואח"כ הולך לגמור סעודתו בבית החתן וי"ל דגם דעת ר"ה היה כן אלא דאיתעקר ליה שרגא טרם שהתחיל לאכול:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף