שפת אמת/פסחים/קב/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י רשב"ם תוספות תוספות רי"ד ריטב"א מהר"ם חלאווה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א גליון הש"ס רש"ש |
בגמ' א"ל ר"י ה"ה כו' לכאורה קשה א"כ למה מסיק הגמ' לעיל לר"י בתיובתא כיון דלר"י פליגי הני תנאי אפי' במידי דלא בעי ברכה במקומן א"כ ס"ל לר"י כת"ק והאי ברייתא דלעיל אתיא כר"י [וכן הקשה הגרעק"א]. וי"ל דבאמת בפלוגתא דת"ק ור"י דהכא מיירי רק בחזרו לאכול במקום הראשון. והגם דמשמעות כל הסוגיא הוא דאין לחלק בהא כמ"ש ג"כ התוס' בד"ה תניא. היינו דוקא לדידן דשינוי מקום הוי הפסק רק במידי דבעי ברכה במקומן לקיבעא קמא הדר בזה ס"ל להגמ' דשוב אפי' באוכל במקום אחר מ"מ א"צ לברך. אבל לר"י דפליגי בעיקר הדין אי שינוי מקום הוי הפסק ממילא כיון דהכא פליגי רק בחזר למקומו הראשון שפיר י"ל דדוקא בזה פליגי אי הוי הפסק במה שהלך בינתים למקום אחר. אבל באוכל במקום אחר לכו"ע צריך לברך כההיא ברייתא דלעיל שינוי מקום צריך לברך ואיך יוכל לדחות ברייתא הנ"ל במידי דלא מפורש שיחלקו הני תנאי בהכי כנ"ל:
בתוס' ד"ה ועקרו רגליהם כו' מכאן משמע שאם שכח להתפלל כו'. יש לעיין בכוונתם אי מיירי דוקא שהתפלל באמצע סעודה דכה"ג בשינוי מקום א"צ לברך ובאו לומר דאפי' התפלל ג"כ א"צ לברך דאמרי' גם בזה לקיבעא קמא הדר א"כ אפ"ל דברי ה"ר יו"ט די"ל דהוא פוסק כרב ששת וכמ"ש הרי"ף דאפי' בדברים הטעונים ברכה לאחריהן במקומן שינוי מקום צריך לברך. דהא הראי' שהביא הרי"ט הוא מבהמ"ז ושם לא שייך לקיבעא קמא הדר דהא כבר בירך לאחרי'. א"כ ע"כ איירי הרי"ט בדברים שא"צ ברכה לאחריהן במקומן או אליבא דר"ש כנ"ל. ואי כוונת התוס' להוכיח מכאן דתפלה לעולם לא הוי הפסק איני יודע כוונתם די"ל דתפלה דינה ממש כשינוי מקום ותליא נמי בין מידי דבעי ברכה לאחרי' במקומן וכמ"ש: