שפת אמת/חנוכה/תרלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך







פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

שפת אמת TriangleArrow-Left.png חנוכה TriangleArrow-Left.png תרלב

תרל"ב
[עריכה]

ב"ה

(ליל א)[עריכה]

הנס דחנוכה הי' באור והוא למצוא ההארה הגנוזה גם בחושך ובגלות. ובזה י"ל מ"ש אא"ז מוז"ל על הגמ' דבפורים לא קבעו הלל דאכתי עבדי דאחשורוש כו'. וגם בנס זה לא הי' יציאה וביטול לכל מלכות יון. ולהנ"ל ע"י הנס הרגישו שהם עבדי ה' אף שהיו בגלות וזה עצמו הנס שהם עבדי ה' בהתגלות אף בתוך החושך כנ"ל. ונשאר גם לדורות הרגשה ממה שלמעלה מן הטבע אף בעוה"ז. וז"ש בני בינה ימי שמונה קבעו כו'. ויל"ד דהול"ל שמונה ימים. מהו ימי שמונה. ונראה שהם ימים בבחי' שמיני שלמעלה מהטבע ובכל יום יש בחי' שמונה כנ"ל:

דבר פלא בנס דחנוכה שהיה כדי שיוכלו לקיים מצות מנורה והלא לא לאורה צריך רק לעשות רצונו. וכיון שאין להם פטורים. וזה חיבה יתירה שהקב"ה חפץ להיות הארת נרות המנורה ע"י הדלקתינו. ונשאר ג"כ לדורות שיש סיוע. בימים הללו לבני ישראל לעשות רצונו ית' יותר מן הסדר וההנהגה בכל השנה. בדרך נס ופלא:

(ליל ג)[עריכה]

עשאום יו"ט בהלל והודאה. פירוש ע"י שהכירו גודל הישועה מהשי"ת והללו והודו בכל לבבם עי"ז המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ומתגלה הטוב בגודל חסד ה' וכפי השבת והודי' שנותן. כך נשאר אצלו לדורות. ועפי"ז יש לכוין דברי מו"ז ז"ל שאמר על מ"ש ברמ"א שכשאומרים זמירות הוא סעודת מצוה. וכ' מג"א שה"ה בכל מקום ספק בנשואי ע"ה ות"ח ע"ש. והוא אמר שאין ראי' מדהכא כיון שנתקן להלל והודאה לכן אז הוא סעודת מצוה כו'. והוא כמ"ש שע"י השבח והודאה מעוררין הארה הגנוזה באלה הימים ונעשה יו"ט וממילא הוא סעודת מצוה כנ"ל:

(ליל ד)[עריכה]

אא"ז מו"ר ז"ל פי' שעשאום יו"ט בהלל והודאה שיהי' הארת הימים בזה שיוכל כל איש ישראל לראות כי הכל מהשי"ת שזה עיקר עבודת איש ישראל שנקרא יהודי ע"ז כמ"ש כי חתם המעט ממעטין עצמכם כו'. ופי' הלל והודאה כי הלל הוא שבח על מה שהקב"ה עוזר לאדם. והודאה הוא גם להיפוך שמודה על קלקולו. וצריך להיות שניהם כאחד אף שיש לאדם בעזר עליון על מה להלל. עכ"ז לא יתגאה וידע כי רק ממנו ית' הוא:

(ליל ה)[עריכה]

נודע מאמר אא"ז מו"ר ז"ל על הרגיל בנר. ושתכלה רגל מן השוק. דכליא רגלא דתרמודאי. שהכל לבטל הרגילות והטבע ע"י הארת נרות חנוכה ע"ש. וי"ל פירוש שתכלה רגל מלשון כלתה נפשי וכו'. דהנה כתיב נר ה' נשמת אדם כו'. דכתיב ויפח באפיו כו'. שהאדם נבחר להמשיך על ידי מעשיו הארות מהשי"ת לכל הנבראים. והוא הכלי אשר ע"י יוכל לחבר כל הנבראים בו ית' ממש. וכשבהמ"ק הי' קיים הי' נגלה זה שמשם יצא חיים לכל העולם. ובמד' וגמ' לא לאורה צריך כו'. רק ע"י הדלקת המנורה המשיכו חיות ואור לכל העולמות. וכל הנבראים צריכים להיות בטל לבני ישראל ובני ישראל צריכין להיות בטל אליו ית'. היינו לידע כי הוא רק כלי כמו הנר לקבל בו חיות השי"ת כמ"ש בזוה"ק נר הוא רמ"ח עם דחילו ורחימו ואמת כי כפי מה שיודעין בנ"י זה והם רק כלי אליו ית' בכל לב ונפש כמ"ש כלתה נפשי כו'. ממילא גם כל העולם והטבע והאומות בע"כ הם ג"כ מבוטלים ורק ככלי לבנ"י כמ"ש יכין רשע וצדיק ילבש. וגם זה תליא בעבודת בנ"י לברר אצלם כן. ונמצא כל הבריאה כלי להשפעת השי"ת. ובחנוכה שהיה נס בנרות ביהמ"ק נתברר זה כראוי שזה עיקר בחי' הנרות כמ"ש בגמ' עדות הוא שהשכינה שורה בישראל כנ"ל שמתברר שהכל רק הכנה וכלי זה לזה כו' עד הפנימיות שהוא חיות השי"ת. וממילא כשנעשה הכלי כראוי נמשך התחדשות מחדש כי הקב"ה מחדש בכל יום תמיד כו' שבשורש עליון הכל התחדשות ורק כשהתחתונים מתוקנים מקבלין ההארה משורשו כנ"ל. ובודאי נשאר מעין זה בחנוכה בהדלקת הנרות להעלות הכל עד שורש עליון כמ"ש בהעלותך. והבן כ"ז [כי במ"א הארכנו]:

(ליל ו)[עריכה]

ואין לנו רשות להשתמש בהם רק לראותם כו'. וכן איתא שמצוה לראות נר חנוכה. משמע שנ"ח מאירין לכל נפש ישראל שיוכל לראות א"ע הסתכלות שצריך לכל אדם כמ"ש הסתכל בשלשה דברים כו'. כי מאחר שהי' הנס בנרות הוא להאיר למי שחשכו עיניו מראות. ובגמ' אור הנר יפה לבדיקה חיפוש מנרות דכתיב חופש כל חדרי בטן כו' ע"ש פ"ק דפסחים. פי' חופש חדרי בטן שהנקודה חיות שיש מהשי"ת בכל נפש כדכ' ויפח כו' מחפשת בחורין וסדקין בנפש האדם אולי ימצא מקום ראוי להתפשט ולהאיר. ממש כאור הנר שמחפש שמן שבפתילה. ובמדרש [בפסיקתא] מפרש מלשון חירות כמו לחפשי ישלחנו. שהנקודה הנ"ל הנק' נר ה' מגרש ההסתר. אשר אף אם האדם נשתעבד ליצה"ר ואינו מרגיש האמת. יוכל להסתכל בעזרת נר ה' שהוא המצות שנק' נרות. וגם הביטול לעיקר החיות נשמת ה' כנ"ל. ובגמ' נר חנוכה משמאל מזוזה בימין כו'. כי מזוזה למען ירבו הוא התדבקות בשורש כנ"ל עולם שכולו ארוך. ונר חנוכה אף למי שאין לו התדבקות ושרוי בחושך. מ"מ הנר חנוכה מאיר לו כמ"ש משמאלה עושר וכבוד אף למי שאינו עוסק לשמה. כן נ"ח בשמאל לסייע לאדם זה שיתגלה לו האמת עכ"פ לידע שהוא למטה. ועי"ז בכחו לשוב למקומו. וגם אז נראה שהיו בני ישראל בשפלות. נקמת את נקמתם משמע שלא הבינו כי הם כך שיהי' בכעס כראוי כמו בקנאו את קנאתי כו':

(ליל ז)[עריכה]

בס' קדושת לוי פי' בזמן הזה שגם עתה מתעורר הנס ע"ש. וי"ל כי הנס למעלה מן הזמן והטבע. כי הזמן תוך הטבע שנסתר חיות השי"ת הפנימיות וכשנתגלה חיות הפנימי נקרא זמן הזה. וז"ש בזמן הזה שהי' הנס תוך הזמן שהרי כמה נסים נעשו ולא נעשה יו"ט מהם רק כי חז"ל הרגישו בנס זה שהיה תוך הזמן שההארה נשאר בזמן והוא זמן בירור ונק' זמן הזה כנ"ל וז"ש בימים ההם שהוא הארות הנסים שלמעלה מההשגה ונק' ההם לשון נסתר ומ"מ נעשו בזמן הזה כנ"ל. גם מ"ש נר חנוכה משמאל הוא ג"כ כנ"ל שיש בכח נרות חנוכה להאיר גם לשמאל לעשותו גם כן ימין כמ"ש ז"ל ימינך ימינך כשעושין רצונו של מקום השמאל ג"כ ימין. וכ"כ בסה"ק כי ימי חנוכה נותנים הארה לימים הקשים שהם טבת כו' ע"ש. פי' טבת נראה ג"כ שצריכין לעשות אותם טוב ברש"י ז"ל טבת כ' חסר כשמטיבין אותם ע"ש פ' בראשית. משמע כי טבת חסר וא"ו הפירוש שנעשין טוב על ידי פעולה כנ"ל:

(ליל ח)[עריכה]

זאת חנוכה. משמע שעיקר חנוכה יום הח' כי זה עיקר מה שהי' הנס ח' ימים. ואא"ז מו"ר ז"ל אמר עמ"ש טמאו כל השמנים כו' פך אחד כו' כי רק הנקודה טמונה שיש בכל איש ישראל אשר השי"ת מגין עלי' נשארת כו'. וכלל הדברים כי נקודה חיות הפנימיות הוא שלמעלה מהטבע בחי' שמיני. וזה הנשמה שיש לכל איש ישראל אך המכוון בהבריאה שנקודה זו תתפשט בכל מעשי האדם להפוך הכל להפנימיות כנ"ל. והנה נקודה זו נשארת. אבל היה הנס שנתפשטה לכל הז' מדות ולכך אין קושיא מה נס הי' ביום א'. כי גם זה צורך גבוה כי בלי ההתפשטות כשהיא לעצמה מה תועלת ויתרון יש בה משהי' קודם הבריאה. וכשעשה הקב"ה נסים. והאירה לכל הז'. נעשה ח' ימי חנוכה כנ"ל. ופירוש זאת חנוכה הוא שנקודה הנ"ל שהיא למעלה מהשגה והסתכלות. נתפשטה עד בחי' הקרובה אל האדם ביותר ונקראת זאת שנגלית ונראית לאדם וגם בה נתפשט נס חנוכה כנ"ל. והיא כל השלימות מעולם עליון שאין בה השגה עד עולם התחתון הנראית כנ"ל בהלאו"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.