שפת אמת/זבחים/קה/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
בגמ' נבלת עוף טמא בכזית לר"מ כו'. צ"ע מה דפשיטא לגמ' דלרבנן כזית הוי כמו שעיר המשתלח ובאמת יש לחלק דב"ח לעולם אינו מקבל טומאה אבל כזית דחזי לאצטרופי י"ל דדומה לפרה ופרים. ואפשר מיירי דבכל העוף ליכא רק כזית. ועדיין צ"ע. והנה הראב"ד (פ"ג מה' אה"ט) יש לו שיטה אחרת בכאן דרבנן לית להו כלל הך דתדר"י והא דפרה ופרים מטמאים היינו כשנטמאו ע"ש. ולדבריו מיושב מה דמיבעיא רק לר"מ וגם הסוגיא לקמן דקאמר מאן שמעת לי' הך סברא ר"מ. דתמוה טובא [כמ"ש הגרעק"א בגליון הש"ס]. ורש"י ותוס' נראה דלא גרסי הא כלל בגמ'. ולהראב"ד יש ליישב וגם דקדוקים אחרים יתיישבו לשיטתו. אבל הפי' תמוה דעיקר חסר מן הספר דהו"ל למימר לעולם לית להו דתנא דר"י ופרה כו'. מיהו לפי' הראב"ד גם בבעיא דר"א ה"ל למימר לר"מ. דלרבנן לא נ"מ בבעיא זו:
והרמב"ם שם פוסק דפרה ופרים אין מטמאים כלל וכבר האריך הכ"מ לתת טעם ע"ש. והעין משפט שציין אהא דאמרו במערבא צריכין הכשר על הרמב"ם והוא טעות. גם בהא דמחוסר מעשה ציין על הרמב"ם בטעות. מיהו בעיקר הדין גבי נבלת העוף צ"ע בהרמב"ם שסתם וכתב דבבית הבליעה מטמא בכזית טומאה חמורה וטומאה קלה מטמא כו' משמע אפי' בכזית והוא דלא כחכמים. ואפי' נדחק לומר דמ"ש טומאת אוכלין פי' כביצה כמו בכל טומאת אוכלין מ"מ למה השמיט כל הבעיות לענין מחתא בארעא. מיהו י"ל דס"ל כתוס' דבביצה אפי' בארעא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |