שפת אמת/זבחים/סט/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף שפת אמת |
במשנה רי"ו אומר דיו כנבלת בהמה. לכאורה לר"י דאמר דיו א"כ גם בשחיטה י"ל דיו דלא מצינו בנבלת בהמה רק דשחיטה מטהר מטומאת מגע ומשא אבל מטומאת בית הבליעה אין לנו. רק דא"כ מיפרך הק"ו ול"א דיו. והי' אפשר לומר דהיינו טעמא דר' יהודא דסובר דאפי' במיפרך ק"ו אמרינן דיו. מיהו בגמ' אמרו טעמא דר"י מקרא דאפשר דר"י נמי מודה במיפרך ק"ו לא אמרינן דיו:
שם בגמ' ור"מ לא דריש דיו והא דיו דאורייתא דתניא כו'. לכאורה קשה הדמיון דהתם מנלן י"ד יום כיון דנלמד רק מאבי' דהוי ז' ימים אבל הכא דמליקה במקום שחיטה עומד מנ"ל לומר כה"ג דיו. ומלשון רש"י נראה הטעם כיון דכל עיקר מה שניתן לדרוש ק"ו נלמד מהך קרא א"כ אין לנו ללמוד הק"ו היכי דשייך דיו והגם דמצינו עשרה ק"ו בתורה בכולם ליכא דיו:
שם בגמ' ר"מ קרא אשכח ודרש. וקשה א"כ למה אמר הק"ו ורש"י מיישב דמשום הק"ו מיותר ההיא היקשא למליקה. אבל למ"ש התוס' ד"ה וכי דהיקש אצטריך לכמה מילי א"כ לא ס"ל כפירש"י וי"ל דהק"ו דר"מ לשיטת ר"י אמר דלא דריש האי הקישא א"כ אודית לי מיהא בשחיטה, ומה מצינו דמסיק ר"מ אמליקה סמך אקרא דזאת תורת וס"ל דהיקש חוזר ומלמד במה מצינו כיון דמלמד חולין הוא כדלעיל (נ"א). עוד אפשר לפרש דהקישא אתי לשחיטה והק"ו למליקה היא ושוב א"א לומר דיו דהיכי דמיפרך ק"ו ל"א דיו מיהו לשון הברייתא משמע כרש"י דקאמר דבר שמכשירו באכילה ואי קאי אשחיטה הול"ל מה התם שחיטה מטהרתו. והנה הרמב"ם כ' במשניות דר"מ יליף לה מהיקש ולא שייך דיו ור"י מוציא ההיקש לדבר אחר ע"ש. והקשה בתוי"ט דאין היקש למחצה. וי"ל למ"ש רש"י דאיך יליף ר"מ מהיקש מליקה דלמא קאי אשחיטה ותי' דהא שחיטה אתיא מק"ו דבהמה. וא"כ כל שההיקש אינו מיותר לא שייך בזה אין היקש למחצה דשפיר איתקש שחיטת עוף ובהמה להדדי [אבל מליקה היכי ילפינן] רק ר"מ אינו מוציא ההיקש רק לדבר הזה א"כ ע"כ למליקה אוקמי דהא לשחיטה איכא ק"ו כנ"ל והנה מ"ש התוס' דר"מ יליף מהך הקישא משום דאין היקש למחצה אין מובן דשפיר הוקש לגמרי דכל המטהר בבהמה מטהר בעוף אבל מליקה דליכא בבהמה מנין דמטהר בעוף נמי. והי' נראה לפרש דשפיר שחיטה נלמד מהיקש אבל מליקה נלמד במה מצינו משחיטה כדאמר ר"מ במתני'. רק דבמשנה דיליף שחיטה בק"ו שפיר י"ל דיו. אבל השתא דיליף שחיטה בהיקש שפיר יליף מליקה במה מצינו. מיהו בעיקר מה מצינו דר"מ קשה לי די"ל מה לשחיטה שמטהרת אפילו בחולין משא"כ במליקה:
בתוס' ד"ה ר"י תימא כו'. תמהני על תמיהתם הא קי"ל קדשים שמתו יצאו מידי מעילה ד"ת כדאי' במעילה (ב'.) נמצא דבשעה שחל איסור נבילה כבר פקע איסור דהקדש. וצ"ע: