שער המלך/מאכלות אסורות/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ מאכלות אסורות ו

יב

והרוצה לאכול בשר חי מולחו יפה יפה כו'. הנה מצאתי למוהר"ב ז"ל בשיטה מקובצת למס' ביצה פ"ג דכ"ה אמתני' דתנן התם ר"ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה כתב וז"ל מכאן שמעינן דבשר באומצא לא בעי מליחה דאי לא הרי כתבו הגאונים דשיעור מליחה כשיעור צלי ומאי איכא בין שיעורא דת"ק לשיעור' דר"ע דהא ר"ע מיקל הוא יותר מת"ק מדקאמר אפי' כו' יע"ש ולכאורה היא ראיה נכונה עד שיש לגמגם על דברי התוס' ז"ל בפ"ק דחולין די"ד ד"ה ונסבין חברייא שהוצרכו להביא עצות מרחוק להוכיח דבשר חי אין טעון מליח' ואמאי לא הוכיחו ממתני' דידן דמוכח בהדיא דבשר חי אין טעון מליחה וביותר קשה לדעת רבי' ז"ל שכתב דבשר חי טעון מליחה ולפי מה שהעלה מרן הכ"מ ז"ל שדעתו לומר דבשר חי טעון מליחה וצריך לשנות במליחתו כמו לקדרה יע"ש דהשתא תיקשי ליה מתני' דהיכי קאמר ר"ע אפילו כזית חי הוא טעון מליחה ודעת רבינו ז"ל דצריך שיעור מיל כשעור צליה כמ"ש ה"ה שם בדין יע"ש. אמנם אחר ההשקפה קצת נראה דאין ראיה ממתני' דידן שהרי כתב ה"ה בדין ט' שדעת רבינו דבשר חי אסור מדבריהם בלא חליטה ומליחה יע"ש ונרא' שהכריחו לזה לומר שאינו אלא מדרבנן משום דבכריתות בפ' דם שחיטה מוקמינן לברייתא דקתני דם הכליות דם האברים הרי אלו בל"ת דם מהלכי שתים דם שקצי' ורמשים אסור ואין חייב עליו בדפריש משמע דבדלא פריש אינו עובר בל"ת ואע"ג דלא אוקמי' בדפריש אלא לחלוקת דם מהלכי שתי' ומשום דלא תיקשי לרב ששת דאמר דם מהלכי שתים אפי' מצות פירוש אין בו מסתמא כיון דאוקמוה סיפ' בדפריש ה"ה רישא וכ"כ הרשב"א בת"ה יע"ש וא"כ ע"כ צ"ל דלדעת רבי' נמי דם האברים שלא פי' אינו אסור מן התורה ומהתימ' על הרב כנה"ג חי"ד סי' ס"ז בהגהת ב"י אות א' שכתב שלדעת רבי' נמי דם האברים שלא פי' אסור ועובר עליו בל"ת שהרי חילק בין דם נפש לדם האברים לענין כרת ולא בדם האברים עצמם בין פירש ללא פירש לענין לאו וכתב מרן נראה מדברי ה"ה יע"ש והוא תימ' איך אישתמיט מיניה דברי ה"ה הללו שכתב בהדי' בדם האברים שלא פי' לדעת רבי' אינו אלא מדרבנן ואיך שיהיה כיון שלדעת רבינו אין איסורו אלא מדרבנן איכא למימר דמשום הפסד ממונו התירו איסורו כי היכי דהתירו מה"ט לאכול מבית טביחתה קודם בדיקת הריאה אע"ג דבעלמא אסור כמ"ש הרא"ש והכי מוכח בהדי' בפ' אלו עוברין דאמרינן התם דלרבה דאית ליה הואיל שרי לשחוט כל שיש שהות ביום אע"ג דלא אכיל מטעם הואיל אע"ג דאיסור' דרבנן מיהא איכא כדמוכח התם אלא ודאי דכל דרבנן משום הפסד ממונו התירו וכמ"ש מוהר"ב לעיל מזה סמוך ונראה וא"כ היינו טעמייהו דהתוס' ז"ל שלא הביאו ראיה מהך מתני' משום דמינה אין להוכיח אלא שאין איסורו מדאוריי' לא שיהא מותר לגמרי ועוד נראה דלק"מ לדעת רבי' שהרי בשר חי שחלטו בחומץ מותר וה"ט משום דכיון דאינו ראוי לפרוש עוד מ"ה שרי כמ"ש מרן ז"ל וא"כ איכא למימר דהיינו דאיכא בין שיעורא דת"ק לשיעור' דר"ע דלר"ע דקאמר אפי' כזית חי אין צריך כדי שיעור צליה משום דמצי לאוכלו בלא מליחה ע"י חליטה ומשמע ודאי דחליטה בחומץ בשיעור כל דהו סגי ובהא ניחא לדעת רבינו דלא תיקשי ליה ההיא דפ"ק דחולין ודפ' מפנין שהביאו התוס' ראיה מדאמרינן דבשר חי חזי לאומצא בשבת אע"ג דאינו יכול למולחו די"ל דההיא חזי לאומצא ע"י חליטה בחומץ קאמר דחליטה בחומץ שרי בשבת כמ"ש הרב מג"א סי' שכ"א סק"ו יע"ש ודוק ועיין בהרב תי"ט פי"א דמנחות מ"ז מ"ש וכפי מ"ש אין צורך למ"ש הוא ז"ל ודוק:
מעשה חושב

(שכד) ועוד נראה דלק"מ לדעת רבינו שהרי בשר חי שחלטו בחומץ מותר כו'. גם אני בעניי כוונתי לישוב זה ויישבתי בזה דברי הרא"ה מביאו הר"ן בפ' ג"ה דס"ל דבצלי לא מהני ששים משום דאינו מפעפע בכולו שיתבטל האיסור כמו בקדירה כיון דאין כאן רוטב שיוליך האיסור בשוה וכתב הר"ן דה"ה במליחה אינו מתבטל נמי מה"ט עיין בר"ן דף רצ"א ע"א ולכאורה דבריו תמוהים דא"כ בזרוע בשלה דעכ"ר צריך למולחה קודם בישולה ואי נימא דבמליחה לא מהני ס' או ק' לבטל כיון דאין כאן רוטב להוליך בכולו א"כ ניהו דזרוע כחוש הוא מ"מ הא עכ"פ קליפה בעי וא"א לבשלה נמי שלמה: (וכמדומה לי שכן הקשה לי הגאבד"ק ברעזאן ע"י חתני הרב ר"ש כהן רפ"פ) אולם י"ל דבאמת לא מלחו את הזרוע אלא החליטו אותה בחומץ להצמית את הדם וסגי בשיעור כל דהו ולא הוי כבוש לאסור מטעם כבוש את כל האיל משום הזרוע ודוק:
(שכה) ובהא ניחא לדעת רבינו דלא תיקשי לי' ההוא דפ"ק דחולין כו'. אע"ג דאינו יכול למלחו כו'. מהאי דפ"ק דחולין ממילא לא קשה להרמב"ם ז"ל דאדרבה לכאורה דברי התוס' תמוהים בראיה זו דדילמא הא דהשוחט בשבת לחולה מותר לבריא באומצא היינו הבני מעיים לפי שאין מחזיקין דם בהן ועכ"ר צ"ל כמ"ש הכרו"פ דהא דאין מחזיקין דם בבני מעיים היינו דאינן כבשר דעלמא דמחזיקין בו דם אבל בני מעיים אין חזקה שיש בהן דם אבל מ"מ מידי ספיקא לא נפקא ומשום דדם שמלחו או שבשלו אינו אלא מדרבנן הו"ל ספק דרבנן אבל באומצא בני מעיים אסורים מספק עכ"פ וא"כ להרמב"ם ז"ל דס"ל כרש"י דדם שבשלו אסור מן התורה הא ממילא ליתא לראיה זו כלל דעכ"ר להרמב"ם האי דאין מחזיקין דם בבני מעיים היינו דאין ספק דליהוי בהו דם דאל"כ אמאי מותרים הבני מעיים כשבשלום בלי מליחה וא"כ תו ליכא למימר לשיטתי' הוכחה זו מפ"ק דחולין הנ"ל משום די"ל דהא דשרי לבריא באומצא היינו הבני מעיים לפי שאין בהם דם וכמו שהקשיתי כאן על ראיית התוס' דדוקא לדעת התוס' דס"ל דדם שבשלו אינו עובר עליו והיתרא דבני מעיים אינו אלא משום דהוי ספק דרבנן א"כ באומצא בני מעיים נמי אסורים משום ספיקא ואמאי מותרים לבריא עכ"ר משום דדם איברים שלא פירש מותר אפי' מדרבנן ולפ"ז ניחא אפי' לדעת הכנה"ג בדעת הרמב"ם: ובל"ז מהאי דפ"ק דחולין אין ראיה ברורה דהא אצטריך לאשמעינן דמותר לבריא באומצא לענין אם נתערב עם בשר שנמלח דאי היה אסור לבריא מטעם איסור שבת אינו בטל ברוב משום דהו"ל דבר שיש לו מתירין שהרי מותר לאחר השבת אבל לענין איסור דם שפיר בטיל ברוב דלא הוי דשיל"מ ע"י מליחה כיון דאיכא הוצאות למלחו וכמ"ש הרשב"א לענין כלי איסור שנתערב בכלים של היתר דלא הוי דשיל"מ אע"פ שאפשר בהגעלה ולהכי אצטריך לאשמועינן דמשום איסור שבת מותר ומש"ה בטיל ומותר לבריא: אבל התוס' דמייתי ראיה זו י"ל דס"ל דליכא למימר דנ"מ לענין ביטול ברוב ואולי דמספקא להו נמי להתוס' כמו דמספקא ליה להרב בעל צ"צ בביצה טריפה שנולדה ביו"ט ונתערבה די"ל דבטילה משום דכיון דאיסור טרפה בטיל דהא לא הוי דשיל"מ ממילא איסור מוקצה נמי בטיל וה"נ י"ל כן דכיון דלענין איסור דם בטיל ממילא איסור שבת נמי בטיל ואפי' אי בלא תערובות אינו מותר לבריא באומצא: וי"ל נמי דס"ל להתוס' דלא שייך לומר דלבריא ע"י תערובות מותר משום דמציאות רחוק הוא שלא יהיה ניכר בשר תפל בין בשר שכבר נמלח שנתערב בו ואע"פ שאפשר דמולחו בשעת אכילה ואוכלו מיד דזה מותר מ"מ הרי הוא ניכר ודוק:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.