שער המלך/ברכות/ד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
זכרים
שהיו יושבים לאכול כו'. כתב מרן ודע דבגמרות שלנו דגרסינן תניא כותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין כו' וראיתי להתוס' שם ד"ה תניא כותיה שכתבו וז"ל פי' רשב"ם הא דלא מייתי ראיה כרב חסדא מרבנן דר"י משום דבההיא לא קתני בהדיא יין כו' וי"ל מש"ה לא מייתי סייעתא מינה משום דאיכא מ"ד בסנהדרין דבמה נמי לפ' עכ"ל ויש לדקדק טובא דמאי קושיא אימא דמשו"ה לא מייתי מברייתא דלעיל סייעתא משום דאיכא למימר דה"ה דפליגי רבנן אף בדברים שאינן טעונין והא דקתני עקרו להודיעך כחו דר"י וכדאמר בגמ' משא"כ בברייתא זו דלא מייתי סברת ר"י דייק שפיר מדקתני יעקרו דמשמע דוקא בדברים שאינן טעונין הוא דא"צ וצ"ע. ודע דבדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן נראה מדברי רשב"ם בהדיא דבהניחו שם מקצת חברים מהני שהרי כתב בד"ה להודיעך כחו וז"ל וליכא לאקשויי אדרבא לשמועינן דברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן להודיעך כחן דרבנן דמקילין כ"כ שאפילו הם אין צריכין לברך ומשום כחא דהיתרא עדיף יע"ש ואי ס"ל דבדברים שאין טעונין ברכה במקומן אפילו הניחו לא מהני מאי קו' הא ל"ש הכא כחא דהתירא עדיף א"ו דס"ל לרשב"ם דבהניחו מהני וכן הוא דעת הסמ"ק בהדיא הביאו מרן הב"י בא"ח סי' קס"ח יע"ש ומעתה עכצ"ל שמ"ש מרן שם וז"ל ומשמע דלדעת הפוסקים כר"ח לא שנא לן בין הניח מקצת ללא הניחו דבדברים שאין טעונין ברכה במקומן אפילו הניחו נמי צריך לברך כו' היינו דלא כרשב"ם וסמ"ק ופשוט. והכריחו לומר כן משום דלא חזינן דמייתי הך חלוקא בדין דברים שאין טעונין ברכה והטור לא הביאו אלא גבי דברים הטעונין ברכה לדעת הרי"ף. ויש לדקדק טובא דא"כ אדפריך תלמודא לר"ח מברייתא דבני חבורה ודייק דבדברים הטעונין איירי ממשמעות דעקרו בפשיטות הו"ל לדייק מדחילק בברייתא ומדחולק בין הניח ללא הניח וכדברים שאין טעונין ליכא לחלק בינייהו כמ"ש מרן הב"י כך שמעתי מקשים וכן ראיתי להר"ב מג"א בסק"ג שהקשה על הב"ח יע"ש ונ"ל לומר דודאי תלמודא לא מצי פריך בפשיטות הכי ולאקשויי לרב חסדא משום דמצי למימר דרב חסדא לית ליה האי סברא ומש"ה פריך ממשמעות דעקרו וכ"ת א"כ נימא דהכי הוא האמת יש לומר דהוכרחו לומר כן ממאי דתירץ בגמ' לר"י הה"ד דאפילו בדברים שאין טעונין כו' וק' להו קו' רשב"ם ז"ל דאדרבא כחא דהיתרא עדיף משו"ה הוצרכו לומר דתלמוד ס"ל דבהניחו נמי ל"מ בדברים שאין טעונין ול"ש בהא לומר כחא דהיתרא עדיף כנ"ל ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
