שער אפרים/קמט
< הקודם · הבא > |
- שאלה קמט
ראובן שמת והניח יתום קטן ומינה אפוט' קודם מותו לאביו על כל נכסיו אשר מניח לבנו היתום קטן והנה אחר כמה שנים חלה האפוטרופוס הנ"ל והיה לו ג' בנים זולת ראובן המנוח הנז' ונטה למות וקרא לא' מקרוביו וא"ל בחלק רביעית שמגיע ליתום קטן הנ"ל מעזבוני תהיה אתה אפוטרופוס עליו וגם תהיה במקומי על נכסי היתום מה שיש לו מאביו בני ראובן ז"ל הנז' ובתוך נכסי של ראובן הנ"ל יש מעות הקדש שהקדיש לפני מותו עבור נשמתו ק' זהובים קרן ללומדי תורה יתנו הפירות ועוד ק' זהובים קרן והפירות להכנסת כלה והנה אחרי מות האפוטרופוס הנז' ערערו בניו של האפוטרופוס הנ"ל אחי ראובן על שמינה לאפוטרופוס איש אחר על נכסי היתום ויהי בימים האלה נפטר היתום קטן הנז' וירשו השלשה אחים הנזכרים נכסי היתום ובא הירושה ליד הב"ד כדי לחלוק ביניהם שיש בתוך הנכסים של היתום שני מאות זהובים הקדש ללומדי תורה ולהכנסת כלה ועתה שאל השואל אם יש רשות לאפוטרופוס למנות אחר במקומו אם לאו או נאמר שהב"ד ימנו האפוטרופוס והמקור על השאלה הוא אם מי שמינה האפוטרופוס לאיש א' קודם מותו אה הוא יכול למנות לאיש א' ובפרט שמינה לאיש ההוא לאפוט' על נכסיו זולת נכסי ראובן המת אם יש לומר מה שעושה בשלו ג"כ עושה בשל המת או י"ל שע"ז לא מינה המת אותו לאפוט' כי י"ל את מהימנת לי רק הב"ד מחוייבים למנות אפוט' לפי ראות עיניהם. וגם יש עוד להסתפק בנכסי ההקדש מאחר שהוא ממון שאין לו תובעין ועל הכל יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה עכ"ל השאלה:
תשובה גרסינן בגמרא פרק אלמנה נזונית עלה ק' רבינא הוי בידיה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה הוי ליה לדידיה נמי חמרא הוי קמסיק ליה לסיכרא אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו לאמטוי בהדן א"ל זיל לא עדיף מדידך עכ"ל, א"כ י"ל לכאורה דמוכח מגמ' מדברי רב אשי שאמר לא עדיף מדידך שיש ביד האפוטרופוס לעשות בנכסי היתומים מה שיעשה בשלו וא"כ ה"ה בנ"ד ואף שכתב הרא"ש על זה דכן ראוי לעשות מי שבידו מעות יתומים שיעשנה במאמר ב"ד ולא שיאמר מדעת עצמי אעשה נכסי יתומים כמו בשלי כו' עד והכל לפי ראות עיני וא"כ מוכח מדברי הרא"ש איפכא וא"כ ה"ה בנ"ד אבל ז"א שהרי כ' הטח' סימן ר"ך וז"ל ונראה דזה לא איירי אלא במי שהיה בידו ולא נתמנה אפוט' אבל האפוט' א"צ עוד ב"ד אלא יעשה כפי הנראה לו וא"כ בנ"ד שמינה המנוח לאפוטרופוס את אביו והרשות בידו לעשות מה שירצה וביותר שהוא בשל יתום כמו שעושה בשלו והאפוטרופוס מינה לאיש אחר על לאפוטרופוס ג"כ רשאי למנותו על נכסי עזבון אביו המנוח ראובן נראה מדברי הרמב"ם בפי"א מהל' נחלות שכתב וז"ל מי שהיה בידו של יתומים כו' עד ה"ז עושה בשל יתומים כדרך שהוא עושה בשלו ומשמע שם מדבריו דא"צ לאמלוכי בב"ד ומה ששאל רבינא לרב אשי היינו ידע הדין אבל מאן דידע הדין א"צ להמליך בב"ד:
ואין לחלק דלא דמי רבינא בעצמו הוי בידיה פקדון של היתומים ושאלתו היה אם רשאי ליטלה עמנו בדרך כו' והשיב לו מה שיעשה בשלו כו' יעשה בשל היתומים והיינו מטעם שלעולם נשאר הוא השומר עליו ומשא"כ בנ"ד שהאפוטרופוס רוצה למנות איש אחד במקומו ויכול היתום לומר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר וכמ"ש בגמ' דהמפקיד אבל ז"א שהרי אמרינן שם בהמפקיד גבי ההוא סבתא כו' שאני התם דאינהו גופייהו הוי מפקדי מרייהו גבייהו וה"ה בנ"ד דאביהם של יתומים ג"כ היה מפקיד אצלו ואף שי"ל דאין ראיה מגמ' דההוא סבתא דשם י"ל דהוי מפקדי אותו דבר בעצמו אבל אם מפקיד איזה דבר אחר אזי מ"מ יכול לומר אין רצוני שיהא פקדוני בידי אחר וכן מוכח מל' הרמב"ם בפ"א מהל' שכירות וז"ל לפיכך אם דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה אצל השומר השני הרי השומר הראשון פטור כו' דמשמע לכאורה דדוקא אם רגילים להפקיד תמיד ולא באקראי וגם דבר זה דוקא ולמעט דבר אחר אבל ז"א וכמו שהארכתי בזה במקום אחר בתשובתי והוכחתי דדברי הרמב"ם לאו דוקא וכן כתבו האחרונים ואין כאן מקום להאריך בנ"ד בהיות שלסוף אינו נפקותא לדינא בנ"ד:
אמנם כד מעיינת בנ"ד תמצא שז"א דע"כ לא קאמרינן התם בגמ' דרשאי לעשות בשל יתומי' כמו בשלו היינו דוקא אם האפוטרופוס שמינהו אבי יתומים או הב"ד הוא בעצמו חי ואז רשאי לעשות עם נכסי יתומים כמו בשלו ולפעמים אף שלא נתמנה מפי אבי יתומים או מב"ד אפ"ה יכול לעשות כמו בשלו דהיינו ביתומים שסמכו אצל בעה"ב שלהם דין אפוטרופוס יש לו וכמבואר בגמ' דגיטין ע"ש אבל האפוטרופוס הזה מת אף במינהו אבי יתומים אין לו רשות למנות אפוטרופוס אחר במקומו כי כבר נפלו נכסי קמי יתמי וכמ"ש בגמ' גבי התקבלתי דר' אבא ועיין בטור סי' קכ"ב סעיף ב' וס"ו וכן משמע בהדיא בתשובת הרא"ש סי' ע"ז סעיף ז' וז"ל על אודות ראובן שמת כו' ומינה את שמעון אפוטרופוס כו' לימים מת שמעון והניח נכסי היתומים ביד בנו כו' ונעשה איזה היזק ע"י בנו כו' וטען היתום דשכירות האפוטרופוס כמאן דליתא דמי כיון שלא מינהו ב"ד דאין לאפוט' כח למנות אחר במקומו והשיב הרא"ש כו' דכיורד ברשות הוי כו' דנהי דלא מינהו ב"ד מ"מ כיון שנשתדל בנכסי היתום כו' לא גרע מיתומים שסמכו כו' ע"ש א"כ משמע בהדיא דלכתחלה אין בידו למנות אפוטרופוס אחר במקומו:
ואף שמדברי ה"ה אדרב"י בתשוב' סי' קכ"ג נראה לכאורה שפסק להיפך שכתב וז"ל לענין הדבר הנשאל אי חשיב כאפוטרופוס כיון שלא מינהו אבי יתומים ולא ב"ד כ"א האפוטרופוס האחר מינהו ואין לו כח על זה וכמ"ש הרא"ש בתשו' (היינו בתשו' הנ"ל) וכתב דנראה דיש לו דין אפוטרופוס כו' ע"ש וזהו לכאורה היפך ממ"ש לעיל אבל ז"א שהרי מביא תשו' הרא"ש הנז' ולא פסק דלא כוותיה רק מטעם דהוי כיתומי' שסמכו אצל בעה"ב כו' דהיינו ג"כ לענין זה אם כבר נעשה ההיזק על ידו דלא הוי כיורד שלא ברשות אבל מ"מ אפוטרופוס רשאי למנות אפוטרופוס אחר במקומו (ע"כ מצאתי):
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |