שער אפרים/קמח
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה קמח
הן היום קרבו לפני שני הצדדים ע"ד שראובן ושמעון קנו חצר חורבה אחת אחורי ביתם וחצירם לפי השטר מכירה שבידם ובכן כאשר מתו ראובן ושמעון וירשו לוי ויהודה מצד ראובן ויששכר וזבולון מצד שמעון בכן כהיום באו לחלק החורבה החצר הנז' ויורשי ראובן טוענים שיחלקו החורבה לרוחב דהיינו שאורך החצר החורבה מצד מערב הוא על פני כל הבית של שמעון ורוחב החצר הנ"ל לצד דרום הוא על פני כל החצר של ראובן ועתה יורשי ראובן טוענים שיחלוקו החצר לרוחב דהיינו את אורך החצר יחלוקו לרוחב כזה ויקח ראובן חלקו לצד דרום שהוא מצרן ושמעון יקח החלק לצד מערב אצל ביתו ויורשי שמעון טוענים שיחלקו לאורך ורוצים שיתנו להם חלקם מצד מערב על פני כל אורך ביתם וחצירם והשאר יקחו יורשי ראובן ויורשי ראובן צועקים ככרוכיא על החלוקה הזאת שאם יחלוקו לאורך אזי יהיה להם הפסד גדול שלא יהיה שוה לכלום כי באם יחלוקו לרוחב אזי יהיה כל חלק מרובע ויהיה ראוי לעשות חדר מחצי חורבה וגם שימצאו קונים הרבה על חלקם וגם יהי' כל חצי החצר לצד דרום אצל חצירם ומשא"כ אם יחלוקו לאורך אזי נפסד חלקם כי היה חלקם אריך וקטן ובכן יורנו מורינו ורבינו והדין יקוב את ההר בינינו:
תשובה גרסינן בפ"ק דב"ב דף י"ג ההוא גברא דזבין ארעא אמיצרא גרסינן דבי כו', וע"ש בתוס' ובחידושי הרש"א אשכנזי מה שמקשה שם בתוס' ועיין מ"ש הרא"ש ועיין במ"ש הב"י בטח"מ סי' קע"ד במה שרוצה לפרש דברי הרמב"ם בסופו וז"ל ויותר נ"ל דהרמב"ם לא גרס והלכתא כר"י אלא בתרי ארעתא אחד נגרי כו' עד ולא חילק בתרי ארעתא אתרי נגרא כו' ע"ש וזהו תימא הלא קשה לפ"ז איך יתורץ בזה קושית הב"י וגם מה שהרגישו בזה בעלי הגהות הלא קי"ל כרבה נגד ר"י בר משדה קנין כו' דהיינו סוגיא דהכא. ולפי מ"ש ב"י לא יתישב זה בתרי ארעתא אחד נגרא דבזה לא פליג רבה רק אביי וצ"ע. והנה בנ"ד צריך ליישב אם שייך בחצירות פלוגתת רש"י ור"ת כי בבתים מודה רש"י דלא שייך מעלינן ליה כו' וכמ"ש הב"י שם ואף שהמרדכי בשם ספר החכמה חולק על זה וס"ל דגם לרש"י שייך בבתים מעלינן לי' ונ"ד בחצר יש לו ג"כ דין שדה בית השלחין אליבא דרש"י וגם יש לו דין בתים ותלוי בפלוגתא הנ"ל ועיין ב"ח ובביאורי ומה שיש להקשות על הב"ח. ועיין בחידושי הרש"א אשכנזי מ"ש בד"ה מעלינן ליה כו' וז"ל בא"ד שהנגר מפסיק כו' עד אבל מלשון הרא"ש ונ"י נראה שגם לפרוש התוס' כו' לא ידעתי להולמו כו' עד אם לא יבא לשני מן הנגרא כו' וזהו דחוק עכ"ל. אמנם נראה שהדברים פשוטים אף שיהי' לא' חלק באמצע והב' יהיה לו ב' חלקים רחוקים מ"מ יהיה לו גם כן חלק כנגד דהיינו שיש לו רשות למשוך המים דהיינו הנגר לשני קצוות שדותיו כמו שאם היה לו אחד מצרא כל א' שבה שלם זה" מצד א' של הנגר והשני מצד השני א"כ היה יכול להשקות מן הנגר את כל שדהו אף שחצי השדה הוא רחוק מן הנגר מ"מ היה יכול כל א' להשקות שדה שלם שלו וה"ה ג"כ אם לקח זה שני חצאי שדות שאצל הנגר והשני שני חצאי שדות הרחוקים מן הנגר יכול השני ג"כ להשקות את שני חצאי שדות שלו מן הנגר אף שהם רחוקים קצת מן הנגר כמו שאם לקח כל א' שדה שלם זה מצד זה של הנגר וזה מצד השני וא"כ היה מפסיק הנגר לכל שני השדות וה"ה בחלוקה הזאת וא"כ לאביי יכול כל א' לומר בעינן לאפושי אריסי דלמא יפול גורלי באמצע ואף שתהיה רחוק השני מן הנגר ז"א מעכב חלוקת הגורל אף שאמרינן אח"כ חד גיסא נגרא וחד גיסא נהרא פלגא בקרנזול היינו מטעם דהלכה כר' יוסף דלמא האי מידויל כו' ואפשר שבזה מודה אביו וכמשמעות הסוגיא. כל זה י"ל לשיטת רש"י ותוספות שפירשו שנגר פירושו יאור של מים אבל לפי שיטת הרמב"ם שמביא הב"י ושאר פוסקים דנגר פירושו דרך א"כ צ"ל לפ"ד הרמב"ם (ע"כ מצאתי):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |