שער אפרים/פה
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה פה
שלום למר ולתורתו הוא אהובי ידידי הגאון המופלא אב"ד ור"מ נ"י פ"ה עמוד הימיני כבוד שמו כמוהר"ר גרשון אשכנזי נר"ו:
הנה בשבוע העבר קבלתי דברות קדשו שאעיין ברמב"ם פ"ח מהל' מעשר שני מאפס הטירדא דמצוה לא יכולתי לעיין בכתבו עד יום אתמול כי יעבור פניתי עצמי קצת וראיתי כי בדק לן מר והסתיר מאתי הקושיא אשר הוקשה למר רק כתב שדברי הראב"ד ודברי הרמב"ם פשוטים ומאי דפשיטא ליה למר קמבעי' לי דכד מעיינת ברמב"ם בפי' המשנה בפ"ד דמעשר שני משנה ו' יראה שדבריו סותרים מ"ש כאן בספרו הי"ד וז"ל בפירושו שם קרא מעשר לפירות הנלקחים במעות מעשר שני וקרא פדיה לנתינת הזהב כו' עד וירויח הוא סלע ויוציא אותם במה שירצה וזהו ענין ומשתכר בסלע כו' עכ"ל וזהו סותר למ"ש כאן וז"ל ה"ז מפריש עליהם סלע שנאמר ונתן הכסף כו' והשכר למעשר ובפירושו מוכח שהלוקח משתכר לעצמו סלע ושאר שינויים:
והעיקר נפלאה בעיני הפלא ופלא לפי פירושו במשנה הנז' שקרא מעשר לפירות הנלקחים כו' וא"כ לפי דבריו האיך יתיישב גמ' דקידושין דף נ"ד ע"ב ת"ש משך מעשר בסלע כו' אילימא ר"מ אמאי משתכר בסלע ונתן הכסף וקם לו אמר רחמנא כו' ע"ש (וגמ' הנז' הובא בכ"מ שם ולא הרגיש מאומה מזה) ולפי דברי הרמב"ם בפי' המשנה מאי מקשה ונתן הכסף וקם לו אמר רחמנא הלא בשעת נתינת הכסף שוה המעשר שתים וא"כ הו"ל להקשות אמאי נותן לו סלע ונתן הכסף וקם לו בנתינת הכסף הוא קונה וע"כ מוכרחי' אנו לישב דברי הרמב"ם בגמ' הנז' דזהו קושית הגמ' לפירושו דמשך הימנו מעשר בסלע היינו פירות הנלקחים בכסף מעשר וא"כ כשנותן לו סלע אח"כ ממעות מעשר שני אז קנה מעות הפירות בעד ב' סלעים ואז הוא של מעשר שני וא"כ אמאי משתכר בסלע הלא הוא ממון גבוה אליבא דר"מ וזהו ונתן הכסף וקם לו אמר רחמנא כשנתן הכסף בעד הפירות אז קנה הפירות למפרע כו' אלא ודאי אתי' כר' יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט ואז לא שייך ונתן הכסף וקם לו שזהו איירי בהקדש כו' וא"כ אליבא דר"מ מתני' אתיא כר' יהודה אליבא דמסקנא ואליבא דר"מ באמת בנתינת הכסף קונה הפירות למפרע וזהו ונתן הכסף וקם לו והשכר למעשר ודלא כמשמעות המתני' דהשכר להלוקח כי מתני' אתיא כר"י וזהו ג"כ שכתב הרמב"ם בספרו הי"ד בפ"ח מהל' מ"ש דין ו' הנז' הרי זה מפריש עליהן סלע בלבד שנאמר ונתן הכסף וקם לו בנתינת הכסף הוא קונה הפירות למפרע וכפי סברת המקשן והתרצן בגמ' דקידושין אליבא דר"מ שהלכה כמותו דמעשר שני ממון גבוה וזהו שמסיים הרמב"ם והשכר למעשר דהיינו אליבא דר"מ וכפי מסקנת הגמ' הנז' וזהו דלא כהכ"מ שהרמב"ם שינה בפירושו כו' כי הרמב"ם פסק דלא כמתני' דהיינו כפי מסקנת הגמ' כר"מ וזהו דלא כהרב בעל תי"ט במעשר שני בפ"ד משנה ו' שכתב דברים דחויים ודחיקיה למעיין שם ונפלאה בעיני מאד על הראב"ד אשר לא הזכיר מאומה מגמ' דקידושין הנז' דמתני' אתיא דלא כהלכתא וגם הכ"מ לא הזכיר מאומה מפי' המשנה שסותרים דבריו זא"ז וכמ"ש לעיל ובזה מתירן קושית הראב"ד שהקשה שהרי לא נתן לו הכסף ובמשיכתו קונה כו' וגם מ"ש אח"כ שהכסף של מעשר קנה הפירות למפרע ודו"ק והנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |