שער אפרים/עז
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה עז
כתב המרדכי דנידה שלא בשעת וסתה מצי אמר' ליה נסתחפה שדך והוי אונס עכ"ל ע"ש וצ"ע דבפ"ק דכתובות מסקינן דכל אונסא לא אכלה:
ונלע"ד לישב כי אין הנושאים שוים דודאי התם פסקינן דכל אונסא לא תקנו חכמים שיזון אותה אף בהגיע הזמן והמרדכי מפרש דפירסה נדה אחר החופה כפשט לשון הגמ' וכמ"ש הב"ח מטעם דפסקה לה חיבת ביאה וא"כ צריך לחלק דאם נכנסה לחופה ומת אחר החופה אין לך אונס גדול ממיתה ואפ"ה אמרינן מאחר דבשעת החופה חזי לביאה קני אף אם נתחדש אונס אח"כ שלא יכול לבא עליה וא"כ צריך לפרש הא דפירסה נידה שנכנסה לחופה ביום ווסתה דלא היתה חופה ראויה לביאה דחזקה אורח בזמנו בא אבל אם פירסה נידה שלא בזמנה הוי כאונס דעלמא והחופה היתה ראויה לביאה דלא מסקי אדעתייהו שתראה דם שלא בזמנה ולכן קונה אותה ולא מייתו ראיה מפ"ק דכתובות רק שלא בשעת וסתה מקרי דבר שאינו רגיל ועל כן השמיטו שאר פוסקים דברי המרדכי דהם ס"ל כפי' הרא"ש דמיירי דמתחלה היתה נדה קודם כניסת החופה וא"כ אין חילוק בין שעת וסתה לשלא בשעת וסתה דכל אונס שנולד לה קודם החופה שאינה ראויה לביאה כגון זה או כיוצא בזה לא מקרי חופה הראויה לביאה והוא ברור ודו"ק ועיין במרדכי הנז' והנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |