שער אפרים/מד

שער אפרים מד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה מד

לשון הסמ"ק צ"ו דף ל' ד"ק וז"ל ואין גוזרין תענית על הצבור בראש חודש ובחנוכה ובפורים ובחש"מ ואם התחילו אין מפסיקין אבל יחיד שקיבל עליו תענית ביום טוב של תורה יפסיק ימים הכתובים במגילת תענית לא יפסיק ע"ש וזהו לענ"ד תמוה מ"ש ימים הכתובים במגילת תענית אינו מפסיק וזהו נגד כל הפוסקים הרי"ף והרא"ש בפ"ק דתענית גבי יחידין מתענין כו' דיחיד מפסיק וגם זהו לכאורה נגד הגמ' דף י"ב שם כתוב במגילת תענית כו' אם גזירתינו קודם לנדרו יבטל נדרו את גזירתינו וזה א"ל דאיירי לאחר שבטלו מגילת תענית א"כ קש' למה אמר שאינו מפסיק אפילו לכתחלה נמי וגם קשה דלאו רישא סיפא כו' דמתחיל אין גוזרין בראש חודש ובחנוכה כו' ומסיים אבל יו"ט של תורה כו' ובמגילת תענית כו':

תשובה נלע"ד דה"פ לפי שזה מבואר בפוסקים דר"ח וחש"מ הוי יו"ט דאורייתא אף שקצת מן הפוסקים מפקפקי' בר"ח ועיין ב"י סי' תי"ח בא"ח ובתשו' ה"ה הרלב"ח סי' ק"ג דף קל"ג ע"ש מכל מקום רובם סברי דר"ח דאורייתא וכמשמעות הגמ' דתענית וגם חש"מ הוא דאורייתא וז"ש אין גוזרין תענית על הצבור בר"ח כו' והוסיף בחש"מ וכמ"ש הרמב"ם פ"א מהל' תענית ע"ש וז"ש אבל יחיד שקיבל עליו כו' יו"ט של תורה ר"ל ר"ח וחש"מ מפסיק ומכל שכן שבתות וימים טובים ממש אבל ימים הכתובים במגילת תענית ר"ל חנוכה ופורים דאמרי' בגמ' דר"ה דף י"ח ובכל הפוסקים דחנוכה ופורים לא בטלו מכל מקום אינו מפסיק ובזה דין יחיד כדין צבור ומ"ש בגמ' גזירתינו קודם לנדרו היינו קודם שבטלה מגילת תענית אבל לאחר שבטלו מגילת תענית אף שחנוכה ופורים לא בטלה מכל מקום חזר הדין יחיד להיות כצבור ועיין ב"ח וב"י בסי' רט"ו בי"ד שהביא הסמ"ק ולא הרגיש בכל מ"ש לעיל אמנם מכל מקום צ"ע מנין לו דין זה ועיין בסמ"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף