שער אפרים/כו
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה כו
איתא במשנה דערובין בפ' בכל מערבין נתנו במגדל ואבד המפתח ה"ז עירוב רא"א אין זה עירוב וכתב הרב מברטנורה דפליגי היכא דמנעל קטיר במיתנא ובעי סכינא למפסקיה דצריך ליהוי ב' שבותים דהיינו טלטול הסכין וחתיכת החבל דמקלקל אינו אלא שבות דת"ק סבר שהוא מותר דדבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ור"א סבר אף דסבר ר' דדבר שהוא משום שבות לא גזרו הא בשבות א' אבל כאן ב' שבותים הם:
והנה פליאה נשגבה מי הגיד להרב מברטנורה לחלק בין שבות א' לב' שבותים הלא במשנה הקדומה גבי נתנו באילן ואבד למעלה מעשרה טפחים אין זה עירוב למטה מי"ט ה"ז עירוב ושקיל וטרי בגמר' עד והא קמשתמש באילן אמר רבה לעולם כו' כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בהש"מ והקשה רש"י למה לא פריך הגמ' כו' מכרמלית לר"ה דלמטה מעשרה כרמלית הוא אלא דחדא מב' פירכי נקט ובתירוץ א' יתישבו שניהם ואם כן הרי בהדיא דסבר ר' אף בב' שבותים לא גזרו דכאן ב' שבותין הם משתמש באילן וקמוציא מכרמלית לר"ה:
ונלע"ד לישב דכד מעיינת שם בתוס' ד"ה והא קמשתמש באילן הקשה התוס' קושית רש"י הנז' ומתרצים דה"מ לתרץ דקאי בכרמלית לכן לא מקשה הגמ' קושיא דמוציא מכרמלית לר"ה ואם כן שיטה אחרת היה להרב מברטנורה בגמ' כי מה שמתרץ הגמ' לעולם דקאי בר"ה היינו לפי סברת המקשן שאינו מקשה לו כ"א קושיא דקא משתמש באילן יכול הוא לישב אפי' דקאי בר"ה אבל האמת הוא בגמ' שקאי בכרמלית ואם כן אינו אלא שבות כו' דהיינו שמשתמש באילן דאפי' רבי מודה דגזרו בב' שבותים ולמעלה מעשרה אין זה עירוב משום דלמעלה מי' רה"י הוא וקמוציא מכרמלית לרה"י וגם משתמש באילן כמו שפירשו התוס' קודם המסקנא דה"מ לשנויי דקאי בכרמלית ואתי ככ"ע דלמטה מעשרה ה"ז עירוב לפי שקאי בכרמלית ואין כאן שבות לפי שלא ידע עדיין מהשבות דקמשתמש באילן ולמעלה מי' אין זה עירוב לפי שהוא מוציא מכרמלית לרה"י ולא אתיא כר' דאמר לא גזרו. וגם יש קצת הוכחה לדברי כי במשנה גבי נתנו באילן פי' הר"ע ברטנורה למטה מעשרה ה"ז עירוב לפי שאינו אלא דמוציא מכרמלית לר"ה ויקשה עליו למה לא מזכיר השבות דגמ' דהיינו משתמש באילן כי על משתמש באילן תירץ הגמ' דאתיא כר' וקאי בר"ה אלא כמו שכתבתי כי האמת הוא דקאי בכרמלית ומה שדחק הר"ב עצמו לזה הדוחק מפני שהוא רוצה לאוקמי' מתני' דנתנו במגדל אפי' ככ"ע לפי שקשה לו בגמ' ל"ל להגמ' לאוקמיה במנעל דקטיר במיתנא ובעי סכינא למפסקיה לוקמיה כפשוטיה דקטיר במיתנא ובעי למפסקיה ביד שהוא שבות דמקלקל אלא לפי שזה השבות א' כ"ע מודים דה"ז עירוב דשבות א' לא גזרו אלא דפלוגתיהו בשני שבותין ודיוקו הוא מרש"י ז"ל אבל עם כל זה נראה לדוחק:
ומהגאון הרב מהר"ר העשל נר"ו שמעתי ישוב על זה שהיה מחלק בין אלו השבותים לשבותים דנתנו באילן לפי שהשבותין דנתנו באילן הם מיד בעשיית המצוה דהיינו בנטילת העירוב הוא עובר על שני שבותין דהיינו שמשתמש באילן ושמוציא מכרמלית לר"ה אבל כאן גבי מגדל הוא עובר על שבות דטלטול הסכין קודם שום מצוה לכן מודה ר' כאן דגזרו. אבל אין זה אמת ורש"י יכול לסבור זה הפשט לפי שהתוס' מקשים כאן קושי' על רש"י ע"ש וצ"ע ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |