שערי תשובה/ג/קצו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שערי תשובה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קצו

קצו) החלק השביעי הרואה את אנשי מקומו עם קשה עורף ואומר בליבו אולי לא יקשיבו אם אדבר להם נכוחות ופי אמלא תוכחות, על כן יחשוך פיו, והנה עונו ישא כי לא נסה להוכיח ולהזהיר, אולי אם רוחם העיר יעורו משנת אולתם ולא תלין אתם משוגתם, ואמרו רז"ל (שבת נה.) בענין מה שכתוב (יחזקאל ט ד) והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים וגו', אמרה מדת הדין אף על פי שהללו צדיקים גמורים וקיימו את התורה היה להם למחות ולא מיחו, אמר הקדוש ברוך הוא גלוי וידוע לפני שאם היו מוחין לא היו מקבלים מהם, אמרה מדת הדין רבונו של עולם אם לפניך גלוי הם לא ידעו אם ישמעו העם לקולם ואם יחדלו, וצוה השם יתברך אחרי כן (שם פסוק ו) וממקדשי תחלו-והם הצדיקים המקודשים, כי נענשו על דבר שלא מיחו, ונאמר (ויקרא יט יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא.

ואם הדבר גלוי לכל וידוע ונבחן ונחקר כי החוטא שונא מוסר ולא ישמע לקול מוריו ומלמדיו לא יטה אזנו, על זה נאמר (משלי ט ח) אל תוכח לץ פן ישנאך, ואמרו (יבמות סה:) כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע, ואמרו (ביצה ל.) מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף