שערי תשובה/א/כב
|
< הקודם · הבא > |
כב) והמדרגה העליונה בזה שיכלם האדם על עונותיו מלפני השי"ת, וענין ההכלמה ההרגשה בבושה והשתנות זיו פניו כענין שנאמר (תהלים סט ח) כסתה כלמה פני ובכל מקום תראה הכלימה נזכרת אחר הבושה כי היא יתירה מן הבושה בושו והכלמו (יחזקאל לו לב) בושתי וגם נכלמתי (ירמיה לא יח), ובראות החוטא כי השי"ת מעביר עונו ומאריך לו ואיננו נפרע ממנו ולא כחטאיו עשה לו ולא כעונותיו גמל עליו יוסיף בושה בלבבו, הלא החוטא למלך בשר ודם ובוגד בו והוא מכפר לו יבוש ממנו, וכן כתיב (יחזקאל טז מג) למען תזכרי ובושת וגו' מפני כלימתך בכפרי לך לכל אשר עשית, ואמרו רז"ל (ברכות יב:) העושה דבר ומתבייש ממנו מוחלין לו על כל עונותיו וכן מצינו בשאול שאמר (שמואל-א כה טו) ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ולא הזכיר אורים ותומים כי נתבייש להזכירם מפני שהרג נוב עיר הכהנים ואמר לו שמואל (שם פסוק יט) ומחר אתה ובניך עמי-עמי במחיצתי, וישיג אדם מדרגות הבושה בהתבודד לחשוב בגדולת השם וכמה רבה רעת הממרה את פיו ובזכרו תמיד כי השם רואה מעשיו ובוחן כליותיו וצופה מחשבותיו.