שערי תשובה/אורח חיים/רעד

שערי תשובה אורח חיים רעד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ככרות עבה"ט ועיין בשו"ת ח"צ סי' ס"ב וסי' ס"ג ודעת' בלחם חסר תלוי בפלוגתת הרא"ש והר"י ז"ל דלהרא"ש אם החסרון אינו יותר מחלק אחד ממ"ח לא מיקרי חסרון ולהר"י אפילו בחסרון מיעוט נמי לא מיקרי שלם, ואם עדיין לא נחתך ממנה רק לפי שנשרף ונחרך הוא עומד לחתוך האריך בזה בשער אפרים דלא אמרינן כחתוך דמי אפי' יותר מאצבע ויוצאין בו ועיין בח"מ וב"ש באה"ע סי' קכ"ג והח"צ נראה שמסכים לדברי זקינו השער אפרים ובשו"ת מקום שמואל סי' מ"ה כ' ג"כ בענין זה ולא ניחא ליה למימר דהעומד לחתוך לאו כחיתוך אלא כיון דאיכא אינשי דאכלי אף שנשרף ונחרך לאו עומד לחתוך קרינן ביה (וע"ש שכתב דראוי הוא לאכילה לעשות מורייס כמ"ש הרא"ש בפרק כ"ש כו' ע"ש וזה לא נהירא דמ"מ כיון דלאו אורחיה למיכל פת חרוך כל צורכו שפיר קרוי עומד לחתוך מן העוגה הזאת הראוי לאכילה) וכתב בשו"ת שבסוף ספר מנחת יעקב סי' י"ב באשה שעשתה לחמים לכבוד שבת ושכחה מליטול חלה קודם אפיה ונטלה אח"כ אם מותר ליקח זו ללחם משנה וכן אם מחמת איסור הצריכו קליפה או נטילה מחלת שבת כיון דאין מפרישין רק חתיכה קטנה ומצד ההכרח ולא מחמת שהמצוה בזויה עליו עושה אותה פרוסה והביא ראיה מעירובין דף פ"א ע"ש שכתב שם שפקפקו עליו בזה ועיין בשו"ת הר הכרמל סי' ב' הסכים לדברי החולקים ועיין במג"א לענין לבצוע על פת הבאה בכיסנין כשקובע עליו יוצא אבל אין להניח ללחם משנה ובזה מיירי הט"ז ע"ש וכתב במח"ב שהנוהגים ע"פ האר"י מסדרין על השלחן י"ב ככרות קטנות לכל סעודה ששה ע"ג ששה כמין שני סגול ולוקחים ב' האמצעים ובוצעין מאחד ובא"ר כתב בשם השל"ה בשחרית ח' כו' וליתא ואף מי שאינו יודע הכוונות אם רוצה ליישר מעשיו באופן. שנוהגים מארי דרזין ולבו לשמים שיהא חשוב לפני ה' כאילו כיון הא מעלייתא היא וכמש"ל סי' כ"ה ע"ש ועיין באגרות הרמ"ז שאף ביום טוב שחל בשבת יש לסדר הי"ב לחמים שגם לחם הפנים היו מסדרין ביום טוב שחל בשבת, וכתב שאין לבטל הסדר בכל יו"ט שעושין ג' סעודות לאפוקי שבת ור"ה או ע"פ שחל בשבת כו' ע"ש ולא ידעתי מקום למה דמשמע מדבריו שאין מקיימין ג' סעודות בשבת ור"ה. וגם לא ידעתי לתלות סידור י"ב לחמים בג' סעודות וצ"ע:

(ב) שחרית עבה"ט ועיין בגו"ר כלל ג' סי' י"א שאין ללמוד ממעשר לו' דשבת קובע ודלא כמהר"י חאגי"ז ועיין בבר"י ומח"ב בסי' רמ"ב וכאן בשם זרע אמת שלחמים הנלושים במי ביצים יש נוהגים לבצוע עליהם בשבת כיון שקובעים עליהם ומברכין בהמ"ז לחם הוא ומברכין המוציא וע' סי' קס"ח בדין נילוש במי ביצים דבלא"ח איכא דיעות דמברך המוציא וע' לעיל סי' רע"ג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף