אליה רבה/אורח חיים/רעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רעד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] שתי ככרות וכו'. ואם לא יוכל להיות לו שתי ככרות די לו באחת שלימה דאיתא במכילתא בערב שבת ירד להן המן שני עומרים ומהעומר עשו שני לחמים אחד מהן בערב שבת בבוקר והשני בליל שבת והשלישי בבוקר והרביעי בסעודה שלישית (כלבו סוף סימן ל"א). ולעניות דעתי לאו ראיה דיש לומר דבליל שבת ובבוקר נקטו שתים ובצעו חדא רק על סעודה שלישית שלא נשאר אלא אחד יש ראיה וכמו שכתב הטור בסימן רצ"א, מיהו למאן דאמר דכל שלוש סעודות שוין הם יש ראיה. כתב בשל"ה דף י"ג בשם כנפי יונה שיש לעשות עשרים ושש לחמים במספר השם, ובליל שבת מסדר על שולחנו שתים עשרה, בשחרית שמונה, במנחה ארבע, במוצאי שבת שתים, ובערבית ושחרית ומנחה נקט בידים שתים ובמוצאי שבת אחד, ועיין שם מה שיאמר בכל פעם וסודות וכוונות לזה, על כן לא יעשה אדם אם לא שבקי בטוב חכמת קבלה, גם בש"ס פרק כל כתבי אין רמז לזה ולא משמע הכי וגם במכילתא הנזכר לעיל מבואר כן. כתב אגודה סוף פרק ערבי פסחים נוהגין גם ביום טוב בשני ככרות, וקשה שאנו אומרים בואתה קדשת וברכת מכל הימים וקידשתו מכל הזמנים ומפרש דירד המן ביום טוב עצמו ושמא שברכתו ענין טעם תבשיל, עד כאן. ור' דוד אבודרהם כתב דברכת השבת וקידוש הוא על שומרי שבת שהיו מבורכים ומקודשים וראב"ע פירש ברכה תוספת טובה שיתחדש בגופת יתרון כח ושכל וכו' ואני פירשתי ברכה שלא חסר אף שאין עושה מלאכה בשבת:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] זכר למן וכו'. לכך גם נשים חייבות בשתי ככרות שגם הם היו בנס המן אבודרהם בהקדמה:

ג[עריכה]

[ג] בידו וכו'. לשון התשב"ץ סימן י"ח ואוחז השני לחמים בשני ידיו:

ד[עריכה]

[ד] ובוצע וכו'. מגן אברהם, ורש"ל ומטה משה ושבלי הלקט נהגו לבצוע אשתיהן, ובפרישה כתב דדוקא בשחרית נהגו כן דכבוד יום עדיף לכבוד לילה, מכל מקום מי שרוצה לנהוג כמנהגינו לבצוע באחד שפיר דמי כדמשמע מרב האי גאון שהביא בית יוסף ומטה משה:

ה[עריכה]

[ה] מן התחתונה וכו'. הב"ח תמה שאין לילך אחר טעם קבלה נגד הש"ס דאין מעבירין על המצוות והט"ז תיקן זה ונהג להניח התחתון קרוב אליו יותר מעליון. כתב מגן אברהם בשם כוונות טוב לנשק ידי אמו בליל שבת:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] למה אין וכו'. ושם נתבאר בס"ק ב' דנוהגין לרשום בסכין:

ז[עריכה]

[ז] סעודה זו וכו'. ואם יש קצת אונס יכול לדחות הסעודה ויקיים למחר שלוש סעודות בלבד שיקדש ויטעום כדלעיל סימן רע"ג סעיף ה' (מגן אברהם). (בגן נטע כתב שהרא"ש לא היה מקפיד לאכול בלילה, וטעה כדרכו בהבנת דברי מגן אברהם שהביא דברי הרא"ש):

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.