שלמי נדרים/נדרים/עז/א
שלמי נדרים 
נדרים עז א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף עז גמ' תנאי היא למ"ד כל היום אין טפי לא אפילו שלא לצורך השבת מיפר בתוס' הגאון רעק"א על המשניות סוף מס' שבת ס"ק קפ"ב כתב וז"ל מזה קשיא לי אסוגיא דשבת (מו:) מתיב רמי בר חמא מפירין נדרים בשבת ואמאי נימא מי יימר דמזדקק לה בעל (פי' ואסחה דעתה מזה וה"ל מוקצה לדידה) ומאי קושיא דלמא באמת לא הותר לה לאכול בשבת וההפרה מועיל על לאחר השבת דהא ההפרה שמיפר הוא אפילו שלא לצורך השבת ודוחק לומר דפריך מברייתא דמייתי בנדרים מהא דתני רב זוטי דבי ר"פ אין מפירין נדרים אלא לצוה"ש ומקצר הלשון כו' עכ"ל ולפע"ד יש ליישב דהא אמרינן לקמן עמוד ב' לא יאמר אדם לאשתו בשבת מופר ליכי בטל ליכי כדרך שאומר לה בחול אלא אומר לה טלי ואכלי טלי ושתי והנדר בטל מאליו ולפ"ז אם נאמר דההפרה שמיפר לה לא תועיל לענין שתהיה מותרת לאכול בשבת אלא שתותר לאכול למוצאי שבת לא יוכל לומר לה סתם טלי ואכלי טלי ושתי דתהיה סבורה שהיא מותרת לאכול היום והיום אסורה לאכול משום דאסחה דעתה מינה לס"ד דהשתא דלא ידעינן מהא דכל הנודרת ע"ד בעלה נודרת ושיאמר לה מופר ליכי כדרך שאומר בחול אסור ואם יאמר לה למחר תטול ותאכל תטול ותשתה הוי כמאן דאמר לה מופר ליכי למחר דאיבעי לן לעיל (דף ע.) אמר לה מופר ליכי למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי למיפר דהא קיימי' לנדרי' היום ואמרינן שם את"ל כיון דקיימי' היום למחר כמאן דאיתי' דמי וכל את"ל פשיטותא הוא. וגם פשטא דלישנא דמפירין נדרים בשבת לא משמע דיהיה הכוונה שיהיה ההיתר שתאכל לאחר השבת ובס' תפארת ירושלים יישב קושית הגאון הנ"ל בדרך אחר שאם נאמר שההפרה שמיפר בשבת לא תועיל לשבת גופה רק על לאחר השבת יהי' אסור משום הכנה ששבת מכין לחול דנהי דקי"ל מפירין נדרים בשבת אפילו שלא לצורך השבת היינו אף דא"צ לשבת אבל מ"מ לאחר ההפרה תהיה מותרת גם היום ושבת מכין גם לעצמה אבל אם נימא שגם אחר ההפרה תהיה אסורה בשבת וההיתר לא יועיל רק על אחר השבת נמצא שבת לעצמה אינו מכין רק לחול ועיקרו של ההפרה הוא רק לצורך מחר ואין שבת מכין לחול הכנה דבידים וע' ערובין (דף לח:):
בר"נ ד"ה מפירין נדרים בשבת כו' דלא קאי אלא אשאלה דכיון שצריך חכם או ג' הדיוטות מיחזי כדינא א"נ שאין שעה עוברת לשאלה על טעמא קמא יש להעיר דהא אמרינן בסמוך כיון דס"ל אפילו מעומד ובקרובים ובלילה לא מתחזי כדינא ולהכי הוסיף הר"ן עוד טעם לפי שאין שעה עוברת לשאלה ויש לחקור לפי טעמא בתרא אם הנדר היה לזמן וכלה הזמן באמצע היום בשבת דאם לא ישאל על נדרו בשבת למחר מה תועלת יש לו שישאל על נדרו כיון שכבר עבר הזמן אפשר דשרי ליה לישאל על נדרו בשבת דליכא האי טעמא שאין שעה עוברת לשאלה אמנם מצאתי בס' תוספת שבת על הל' שבת בסי' שמ"א בסוף הסימן שכתב בהיפך דגם בהפרת הבעל דקיי"ל דאינו מיפר אלא כל היום כתב דאם נדרה לזמן והזמן כלה בשבת אין רשאי להפר ודמיא לשאלה וראיתי להעתיק כאן מה שהעלה המחבר שם כמה דינים מחודשים. והאחרונים לא העתיקו מספרו וז"ל לפעמים משכחת לה דנשאלין אפילו שלא לצורך השבת כגון בעל שקיים נדרי אשתו דקי"ל דיכול לישאל על ההיקם ואח"כ יכול להפר לה ולפי דעת הרב רמ"א דבעינן דוקא שיהיה ביום שמיעה ולכך יכול לישאל על ההיקם בשבת כדי שיוכל להפר בו ביום וכתב עוד ודבר פשוט הוא דאם הבעל אינו יודע עדיין מנדרי אשתו והוא של"צ השבת יותר טוב שלא להודיעו בשבת עד אחר השבת כדי שלא יצטרך להפר בשבת ביום שמיעה מיהו לפעמים מצוה להודיעו לו כיון אם היא ארוסה וכבר שמע אביה את נדרה. אז צריך להודיע גם להארוס שיפירו שניהם בשותפות לפי מה דקיימ"ל שצריך שיפרו שניהם ביום אחד (והוא דעת הרמב"ם שהבאתי לעיל בתחלת הפרק) ואם הבעל נדר מדבר אחד והיא התפיסה בנדרו ודעת הבעל לשאול על נדרו אלא דאין נשאלין בשבת אין רשאי להפר את נדרה כיון דלמחר יתיר את נדרו וממילא גם נדרה בטל למפרע ואין לומר דשמא לא יתירו לו דבשבת (דף מו:) ובגיטין (דף לח:) משמע דלא אמרינן הכי. ואם נדר מדבר א' לזמן וכלה הזמן בערב שבת לכאורה היה נראה דיכול לשאול על נדרו בין השמשות אף שלא לצורך השבת ממ"נ דאם הוא יום הרי הוא חול ושרי לשאול ואם הוא לילה א"צ לשאול ומשום תוספות שבת אין לחוש דלא חל עליו בע"כ מיהו זה אינו דמ"מ יש לומר דלמא הוא לילה ואף דאז א"צ התרה מ"מ כיון דנשאל עליו יש בו משום ממצוא חפצך עכ"ל. ויש לי לדון ע"ז כיון דקיימ"ל דנדרים הוי דשיל"מ משום דמצוה לאתשולי עלייהו משום דר' נתן דכל המקיימו כאלו בונה במה ע' לעיל (דף נט.) אין בזה משום ממצוא חפצך והוי חפצי שמים ויעויין שם בס"ק א' מה שהשיג על המהרש"א בריש פ' בכל מערבין דס"ל להמהרש"א דלא התירו לשאול בשבת משום כבוד מצוה אחרת רק משום כבוד שבת והוא ז"ל השיג עליו ומחמת שהספר היקר אינו מצוי ת"י כל אדם. לכן אמרתי להעתיק את דבריו הנעימים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |