קרן אורה/נדרים/עז/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
סבר רב יוסף למימר נשאלין כו' ביחיד אין כו' משום דמיתחזי כדינא משמע דדין גמור לא הוי משום דהא דאסור לדון הוא גזירה שמא יכתוב והכא ליכא למיגזר הכי אלא משום דמתחזי כדינא מסתבר לאסור גם זה בשבת וקאמר אביי כיון דס"ל אפי' מעומד כו' לא מיתחזי כדינא ומכאן משמע דלא כמו שכתבו התוספות ז"ל בביצה דף ל"ו ע"ב בד"ה והא מצוה קעביד דהיכא דליכא למיגזר שמא יכתוב שפיר דנין דהא הכא ליכא למיגזר שמא יכתוב ואפ"ה אין דנין אי לאו משום דאפי' מעומד כו' ועיין בחי' יבמות פרק החולץ מש"כ לענין טבילת גר בשבת:
וטעמא דמלתא דאסור להפר נדרים שלא לצורך השבת לר"י בר"י לא ידענא דהא ודאי לא מתחזי כדינא ונראה מלשון הר"ן ז"ל בסוף שבת דמשום טרחא בעלמא הוא דאסור וע"ש שנסתפק בשמע ע"ש ביה"ש אי יכול להפר אפי' שלא לצורך השבת לר"י בר"י והדבר מבואר בירושלמי בשמעתין דיכול להפר לר"י בר"י ג"כ וכמו שכתב הרא"ש ז"ל. ועיין ברא"ש ור"ן ז"ל שכתבו תרי טעמי לחלק בין הפרה לשאלה או משום דהפרה שעה עוברת ושאלה אינה עוברת או משום דהפרה אינה צריכה ב"ד ושאלה צריכה ב"ד ובשבת שם איתא להדיא דהא גופא מיבעי ליה אי הפרת נדרים כל היום לבד או מעל"ע עיי"ש אלא די"ל דלישנא קמא התם מיבעי ליה מהאי טעמא דאין צריך ב"ד וק"ל ובר"ן ז"ל לקמן משמע דאיכא למיגזר הפרת בעל משום התרת חכם:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |