שלמי נדרים/נדרים/עו/א
שלמי נדרים 
נדרים עו א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף עו ת"ש א"ל ר' אליעזר ומה זרעים כו' ש"מ לא חיילין לעיל (דף עב:) דבעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ורצה לפשוט ממתניתין דהאומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן כו' הרי הן מופרין דסבר ר"א הרי הן מופרין והא לא שמע ודחי דאמר לכי שמענא ולכאורה דהנך תרי גווני אוקימתי אם ההפרה חל תיכף או דאינו חל עד אחר ששמע מישך שייכי ג"כ בהך איבעיא דבעי לן הכא אם לא חיילין כלל או דחיילי ובטלי משום דאם נאמר דההפרה אינו חל אלא לכי שמע הרי דמיחל חייל ובטל אח"כ אבל אם בעל מיפר בלא שמיעה מצינן למימר דלא חייל כלל וכן ראיתי בשיטה מקובצת כאן בריש הסוגיא שכתב וז"ל צריכין אנו לומר בהכרח. דמי ששאל בעיא זו היה פשוט בידו דושמע בעלה לאו דוקא וכי איצטריך למעט הוא חרש דוקא כדאמרינן לעיל דאם איתא מאי קא מיבעי ליה הא ע"כ מיחל חיילי ובטלי עכ"ל ולפ"ז למסקנא דמסיק הכא ש"מ לא חיילין נפשטה ג"כ בעיא דרמי בר חמא לעיל דמיפר בלא שמיעה. דדיחויא דאמר לעיל דאמר לכי שמענא ליתא דא"כ מיחל חיילי ובטל לכי שמע ומברייתא דהוכיח להם ר"א מזרעים מוכח דלא חלין כלל ומופר הנדר תיכף אף קודם שישמע וא"כ יש להעיר על הרא"ש בפסקיו שכתב דבעי' דרמי ב"ח לא איפשיטא ולחומרא וכן הובא דעתו בהגהת רמ"א סי' רל"ד סעי' כ"ה והא מכאן יש להוכיח קצת דנפשטה בעייתו דבעל יכול להפר בלא שמיעה:
בר"נ ד"ה ורבנן לא דרשי ק"ו כו' ונראה בעיני דמש"ה פריך הש"ס מהך ברייתא כו' משום דלא קים להו להש"ס דעתייהו דרבנן בזרועים ועומדים כו' א"נ אפשר דס"ל לרבנן כו' דמקרא דעל כל זרע זרוע כו' עכ"ל תמוה לי מדוע נדחק הר"ן בכ"ז והא אי' בת"כ הביאו רש"י בחולין (דף קיח:) ד"ה וכשם וכו' שאם אתה אומר מחוברין טמאים טמאת את הכל שאין לך מחוברים שאין שרצים מצויים שם ולפי סברה זו רבנן לא צריכי לדרוש דין זה מדין ק"ו וע' תוס' שם ד"ה וכשם כו' שכ' וא"ת ומההוא טעמא כו' תפשוט ליה בהכשר וי"ל כו' וע' ברש"י בחומש פרשה שמיני פסוק ל"ח שכתב וכי יותן מים על זרע לאחר שנתלש שאם תאמר יש הכשר במחובר. אין לך זרע שלא הוכשר עכ"ל ולפי דברי התוס' דשם אין הכרח לזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |