קרן אורה/נדרים/עו/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
אמר להם ר"א ומה זרעים כו' ש"מ לא חיילין ופריך ורבנן לא דרשי ק"ו כו' ומסיק דרבנן נמי דרשי ק"ו אלא הכא כתיב קרא דאישה יקימנו כו' ודקדק הר"ן ז"ל אמאי לא פריך לרבנן מק"ו דזרעים דמודו בה רבנן וכן הא דפרכי לר"א מקוה יוכיח כיון דמודו בהאי ק"ו. ע"ש מה שתירץ ולדידי קשיא אי נימא דק"ו דמקוה דומה ממש להאי ק"ו א"כ תיקשי לרבנן גבי מכירת בתו כשהיא נערה מנ"ל למדרש ק"ו הא איכא למימר מקוה יוכיח ונראה דכל הני פירכי ממקוה ואדם וכלי לפלפולא בעלמא הוא דפרכי ליה רבנן דודאי אין ק"ו לטבילה להציל על הטומאה העתידה דא"כ אין לך אדם שיקבל טומאה כל שטבל פעם אחת ודוקא הכא הוא דאיכא למילף ק"ו כיון דיש כח לבעל לבטל נדרה משתדור כ"ש דלא יחול נדרה אחר הפרתו דומיא דמכירת בתו דאם נערות מבטלת מכירתו כ"ש שלא יוכל למכור אם קדם הנערות למכירתו ומש"ה פריך לרבנן דוקא מהא דלא ימכור את בתו נערה ור"א נמי דהשיב לרבנן מק"ו דזרעים ג"כ הוא לפלפולא בעלמא דהא דזרען בקרקע נטהרו היינו משום דבטלו אגב קרקע ופשיטא דה"ה זרועים ועומדים דאין מקבלין טומאה ולא דמיין להדדי אלא הני תרתי ימי הנערות בביטול כח המכירה והפרתו לבטל נדרה ואם בטלו המכירה והנדר אחר שחלו כ"ש שאין כח להם לחול אחר הנערות וההפרה ולהכי משני דאין הכי נמי דרבנן נמי דרשי ק"ו כי האי אלא דשאני הכא דכתיב קרא אישה יקימנו כו' אלא דאכתי תיקשי לרבנן דכתיב קרא הכא דלא דרשינן ק"ו א"כ תיקשי מנ"ל למדרש ק"ו גבי מכירת בתו נערה לימא נדרים יוכיחו דהפרה מבטלת נדרים שחלו כבר ואינה מבטלת נדרים העתידים שלא יחולו וי"ל דאין לעשות יוכיח מהפרת נדרים משום דיש לחלק דדוקא בהפרת נדרים דלא הוי אלא דברים בעלמא וקודם הנדר אין בדבריו ממש בהא הוא דגלי רחמנא דאין הפרתו כלום אבל בנערות דהוי מידי דתלי בזמן ואמרה תורה שאין לאב כח למוכרה אלא עד ימי הנערות אפילו אם מכרה בפירוש גם על ימי הנערות מכירתו בטלה כ"ש שאין לו למכור לכתחלה בנערותה ומ"מ אי לאו דכתב רחמנא אישה יקימנו כו' הוי דרשינן להאי ק"ו גם הכא דמ"מ איכא למדרש ק"ו:
ובערכין דף כ"ט פליגי רב ושמואל במוכר שדהו בשנת היובל לרב מכורה ויוצאה ואמרינן התם דלא דמי למכירת בתו דאינה מכורה משום דהתם לא הדרא ומזדבנא עוד לעולם ונתבטל כח המכירה לעולם ומש"ה אינה מכורה כלל אבל ביובל לא נתבטל כח המכירה לגמרי דהא לאחר היובל הדרא ומזדבנא להכי מכורה ויוצאה וא"כ לכאורה הך דהכא נמי לשנת היובל דמי דהא אינו מבטל בהפרתו כח הנדר ממנה לעולם דאחר ההפרה יכולה לחזור ולנדור וא"כ ה"נ אמאי קאמר ר"א דלא חלין כלל וי"ל דהתם גבי יובל לא מצינו שאמרה תורה לבטל המכירה אלא עיקר מצות יובל שישוב לבעליה וכי מכורה ויוצאה ג"כ כמצותה היא אבל הכא גבי הפרה ודאי דעת הבעל הוא שלא יחול כלל הנדר ושפיר יליף ק"ו דלענין זה נמי מועיל הפרה:
ויש להסתפק למאי דמסקינן דלר"א לא חיילין כלל אם אמר הבעל בפירוש שיהיו מופרין אחר שיחולו אי הוי הפרה לר"א והיה נראה דגם בכה"ג הוי הפרה מק"ו ולפ"ז לא איצטריך לן למימר למסקנא דרבנן לא קיימי להון בטעמיה דר"א אלא תרווייהו פירכי איצטריכו וממקוה פרכי לסתם הפרה דלא חל הנדר כלל ומכלי פרכי היכא דפי' שיהיה מופר אחר חלות הנדר ורבנן בתרווייהו פליגי עליה דר"א. ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |