שלמי נדרים/נדרים/נט/א

שלמי נדרים נדרים נט א

ד' נט בהמפרש ד"ה תרקב שאין לה תקנה לא לכהן ולא לישראל עכ"ל עי' בט"ז יו"ד סי' שכ"ג ס"ק ב' שהקשה דלמה לא אמר שישאל על האחרונה דהא אף להמסקנא לא קאמר רק דלא הוי דשיל"מ דליכא מצוה לאיתשולי עליו אבל מ"מ תקנה איכא ואמאי תרקב ילך אצל חכם ויתירנו ובנה"כ תירץ דתנא דינא קתני ולא תקנתא ומיירי היכא שאינו רוצה להתיר ובס' בית מאיר כתב שכעין קושית הט"ז הקשו התוס' בסוטה דף ואו:}} תוך ד"ה כי קדוש כו' וז"ל ועוד אמאי נשרפה כיון דקיי"ל דיש שאלה בהקדש למה אינו נשאל עליו ותצא לחולין ואף שהניחו בקושיא לא ס"ד למילף משם דלא יועיל שאלה כדעת הט"ז [דסובר דחרטה מצד התערובת לא מהני כ"א שיתחרט דוקא מצד הנתינה עצמה מאיזה טעם שיש לו] והדין דין אמת כמו שכתב הנה"כ דמועיל שאלה רק מחמת שנולד הוא ע"כ צריכים לידע איך להתיר ויעויין בסי' רכ"ח סעי' י"ג:

תוס' ד"ה והרי תרומה כו' דתנן ה"ה דה"מ למיפרך למאן דאמר תרומה אין לה מתירין עכ"ל כפי הנוסחא שלפנינו דבריהם אינם מובנים ונראה שצ"ל דה"מ למיפרך מברייתא [דלעיל (ד' נח)] דאמר דתרומה אין לה מתירין וקרי לתרומה בהדי' אין לה מתירין. וכוונתם כמ"ש הרא"ש ד"ה והרי תרומה אמנם בדברי הר"ן ד"ה והרי תרומה כו' מיושב קושייתם משום דהוי מצי למידחי דבישראל שנפלו לו מבית אבי אמו כהן עסקינן ומש"ה פריך מהך מתניתין דליכא לדחויי הכי וסמך על קושייתו דלבסוף והא קתני סיפא תמכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה:

בר"נ ד"ה תרומה מאי מצוה לאתשולי עלה איכא כו' והקדש דקא מני לה לעיל בדשיל"מ בהקדש בדק הבית עסקינן דע"כ לפדיה קאי עכ"ל בשעה"מ פ' ט"ו מהל' מ"א כ' דלכאורה נראה דאיהו ז"ל פליג דידיה אדידיה דהא לעיל ריש (דף נח) בד"ה כל דבר שיל"מ כתב ומעשר שני והקדש יש להם היתר ע"י פדיה והרי בפדיית מעשר שני ליכא מצוה ולא קאי לפדי' דיוכל להעלותו לירושלים וע"כ צ"ל כיון שיש לו טורח בעלייתו ע"כ לפדי' קאי ומש"ה לא הוי קשיא להר"ן אלא מהקדש ולא ממעשר שני ע"ש באורך וע' ברמב"ם הל' מעשר שני פרק ששי הלכה י"ד משמע דסובר דמעשר שני לא מקרי דשיל"מ אלא דוקא אם הוא בירושלים אבל אם הוא חוץ לירושלים ונתערב בחולין בטל ברוב ולא מקרי דשיל"מ וע"ש במשל"מ דהרמב"ם סותר עצמו שם למה שכתב בסוף הפרק יעויי"ש:

---

---

שולי הגליון

---

---

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף