שלמי נדרים/נדרים/לו/ב
שלמי נדרים 
נדרים לו ב
ע"ב בגמ' איבעיא להו התורם משלו על של חברו צריך דעתו
או לא מי אמרינן כיון דזכות הוא לו לא צריך דעתו א"ד כיון דמצוה דיליה הוא ניחא ליה למיעבדה ולא איפשטא בגמ' אמנם הרמב"ם והטור בסי' של"א פסקו דא"צ דעת בעל הכרי ותרומתו תרומה וכתב הב"י דמשמע להו מהא דאיפשטא בבעיא שני' דבעי ר' ירמיה מר' זירא התורם משלו על של בעל הכרי טובת הנאה של מי ופשטו דטובת הנאה הוא של תורם ומפשיטות זו נפשטה גם אידך בעי' דהתורם משלו על של בעל הכרי א"צ דעת בעל הכרי דאי הוי צריך דעת בעל הכרי אינו בדין שיהיה טוה"נ של תורם כיון דתורם שליחותי' קא עביד עיי"ש והקשה הגאון רע"א ז"ל בס' דרוש וחדוש במס' יבמות (דף צ"ג.) דאמרינן שם דר' ינאי ס"ל דאדם מקנה ומקדיש דשלב"ל מהא דר' ינאי עישר מפירי דביתיה על כנתא דפירי של האריס קודם שהביא לו דלא זכה עדיין בהם וקשה דלפי מה דמסקינן הכא דאדם יכול לתרום משלו על של חברו א"כ שפיר היה יכול ר' ינאי לתרום מפירותיו על פירי של האריס אפי' קודם שזכה בהם ואפי' לא היה זוכה בהם אח"כ ומאי דייק הש"ס מינה דר' ינאי סובר אדם מקדיש דשלב"ל וע' בס' עמודי אור להגאון מוה' יחיאל העליר זלה"ה בסי' ע"ה:
בר"נ ד"ה אלא לאו א"צ דעת ומאי דכתיב במקצת נוסחי וא"א צריך דעת הא קא מהני ליה לישנא יתירה הוא כו' ע' בס' טעם המלך הל' גירושין פרק ד' מ"ש לקיים הגירסא והעלה שם דבר נחמד בטוב טעם ויען כי אין כאן מקום לקבל אריך לא העתקתי כל דבריו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |