שלמי נדרים/נדרים/כג/א
שלמי נדרים 
נדרים כג א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש שלמי נדרים שיח השדה |
ד כג גמ' א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא האי נולד הוא דלא מסיק אדעתי' דמחי לי' קצרא א"ל האי לאו נולד הוא דשכיחי אפיקורי דמצערי לרבנן כתב המהרי"ט בשניות חלק אה"ע סי' י"ב וז"ל אע"ג דסבת ההכאה לא מסיק אדעתי' שיקום הכובס לחוס על כבודן של חכמים ויכנו הכה ופצוע דמי שהוא פוקר במילתא דשייך בי' שכיח דפקר אבל לא שייך שיחוש על כבודן של ת"ח אם יש להם צער. דאין שונא אוהב אבל כיון שההכאה עצמה שכיח דמצער לרבנן בהנאתו אפשר הוא ג"כ שיצערנו על סיבה קלה על עסקי הנדר הלכך לא הוי נולד אלא מצוי מקרי והוציא מסוגיא זו דין לענין גיטין דקיי"ל אין אונס בגיטין דאם האונס מצוי ע"י סיבות קרובות אע"פ שאירע הדבר במקרה שנתגלגל ע"י סיבה רחוקה ה"ל לאתנויי. וכיון דלא אתני איהו דאפסיד אנפשיה כו' עיי"ש ומלשון הרא"ש בכאן ד"ה שכיחי אפיקורי כו' שכתב מצערי ת"ח אחרים "כי האי עובדא" שמה שהוסיף תי' אלו כי האי עובדא משמע קצת שלא כדברי מהרי"ט הנ"ל ויש לעיין:
שם בגמ' דביתהו דאביי הוי לה ההיא ברתא כו' אזלת ועברת אדעתי' ואינסבת לה לקריבה אתא לקמי' דרב יוסף כו' עד סוף הסוגי' בס' בית מאיר על יו"ד הקשה להך דיעה שמביא הר"ן לקמן (דף כ"ד.) ד"ה הריני כאלו התקבלתי. דגם בביטול מעשה כגון שאומר קונם נכסי עליך אם תלך למקום פלוני יכול לומר לו לך והרי הוא כאלו לא הלכת מפני שאותו תנאי לא אמר אלא להשלים רצונו שהיה רוצה שלא ילך ועכשיו שאינו חושש אם ילך או לא ילך כבר נשלם רצונו והובא דעה זו בש"ע סי' רל"ב סעיף כ' בהג"ה. א"כ מאי הוצרך אביי לבקש פתח למצוא לו התרה הלא היה יכול לומר לה הרי הוא כאלו לא נסיבתה לקריבך וכן קשה בעובדא דרבי יוסי כו' וכתב דלפום רהיטא צריך לומר דעד כאן יכול לומר הכי אלא קודם העברת התנאי שעדיין לא חל הנדר, אז יכול לומר אף שתלך יחשב לי כאלו לא הלכת והנדר בטל ולא חל אף אם ילך אבל בהנהו עובדי שכבר עברו וחל הנדר שוב צריך התרה. אך אם כן צ"ע דאף תנאי דקום עשה אם נתלה בזמן כגון קונם אם לא תתן לי למחר מאתים זוז ועבר היום ולא נתן והנדר חל נמי נימא דשוב לא תועיל אמירת הריני כאלו התקבלתי וזה אינו נראה מסתימת הפוסקים. ונשאר בצ"ע:
ויש להעיר על חילוקו דהגאון הנ"ל מהא דאיתא לעיל (דף ט"ו.) דפריך הגמ' על רב יהודה אמר רב דסובר דבתנאה לא מיזדהר איניש מהא דתניא שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג. הלכה אסורה לא הלכה לא. ואי אמרת דבתנאה לא מיזדהר איניש אפי' לא הלכה תיאסר ליהנות ממנו דלמא תלך דבתנאה לא מיזדהר ולחילוקו של הגאון אליבא הך דיעה דאפי' בביטול מעשה יכול לומר לך והרי הוא כאלו לא הלכת דהיינו דוקא קודם שחל הנדר אבל אחרי שכבר עברה התנאי וחל הנדר שוב לא יכול לומר דהוי כאלו לא הלך ושאינו חושש בדבר אמאי לא משני הגמ' דלהכי קתני דוקא הלכה אסורה בהנאתו עד הפסח משום דאם לא הלכה עדיין יכול להתיר ע"פ עצמו וא"צ התרת חכם משום דיכול לומר לה לך ואיני חושש עוד על מה שאמרתי שלא תלך וגם בהליכתך בעיני כאלו לא הלכת. אבל אם הלכה שכבר עברה על התנאי וחל הנדר שוב אינו יכול לומר דהוי כאלו לא הלכה וע' בגיטין (דף ע"ד:) בהא דבעי רב אסי מר"י באומר ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר ה"ז מחולים לך דבעי למיפשט מהא דלקמן דיכול לומר הריני כאלו התקבלתי ודחי
שם הגמ' הכי השתא התם משום דלצעורה קא מיכוין הכא משום הרווחה הוא והא לא איצטריך יעויין שם וע"פ סברא הנ"ל יש לתרץ ולהעמיד חילוקו של הגאון הנ"ל דשאני הא דלעיל דג"כ לצעורה קא מיכוין שלא תלך לבית אבי' דצער הוא לה כדאמרינן בכתובות (דף ע"א.) המדיר את אשתו שלא תלך לבית אבי' בזמן שהוא בעיר חדש א' יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ולהכי בכה"ג אף קודם שתלך לא מהני לומר לה לכי ואני מוחל לך ושתהא כאלו לא הלכת. והדבר צריך תלמוד ועיון:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |