שלמי נדרים/נדרים/יג/ב
שלמי נדרים 
נדרים יג ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"סאילת השחר |
ע"ב במשנה האומר לחבירו קונם פי מדבר עמך. ידי עושה עמך רגלי מהלכות עמך אסור. בשיטה מקובצת מביא פירוש בשם א' שמפרש דה"ק יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם פי מדבר עמך ע' בתוס' כתובות דף ע"א] דאם נודר בכל פירות שבעולם לא חייל. דא"א לקיים אלא היכי דתלי בתנאי והתנאי אפשר לקיים חייל הנדר כיון דאפשר לקיים התנאי ולא יאסור עליו הנדר וכההיא דסוף נדרים (דף פ"ט:) תתסר הנאת דעלמא עלי אי
נסיבנא אתתא עד דלא תנינא הלכתא ספרא וספרי כו'] אמנם לכאורה קשה דהא ממאי דאמרינן לקמן בפ' שני (דף ט"ו.) אלא דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר משמע דאף דתלה התנאי בדבר שאין בו ממש. מ"מ כיון דעיקר הנדר נדר בדבר שיש בו ממש דאמר קונם ע"יני בשינה. תו לית חשש במה שתלה התנאי בדבר שאין בו ממש בלשון אם א"ישן למחר דשינה אין בו ממש וא"כ מאי פריך בגמ' ורמינהו חומר בשבועות מבנדרים כו' שהשבועות חלות על דבר שאין בו ממש והנדרים אינם חלים אלא ע"ד שיש בו ממש נימא דשאני הכא במתניתין דעיקר הנדר הי' באכילת פירות שיש בו ממש ורק התנאי תלה בדבר שאין בו ממש וכיון שעיקר הנדר יש בו ממש מש"ה שפיר חל הנדר הן אמת שיש לומר לפי מ"ש לעיל בשם התוס' דכתובות דהא דחל הנדר באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי הוא רק משום דתלה בתנאי שאפשר לקיימו ואי לאו הכי הא א"א לאדם להתקיים בלא אכילת שום פרי בעולם וכיון שחלות הנדר הוא רק משום התנאי ולס"ד דהשתא מיירי שאוסר דבור פיו וא"כ יש חסרון בשניהם בלשון עיקר הנדר ובלשון התנאי בעיקר הנדר משום שאוסר עליו כל פירות שבעולם וא"א להתקיים והוי נדר שוא ובלשון התנאי משום שאוסר הדבור וההילוך דהוי דבר שאין בו ממש ולהכי משני הגמ' באומר יאסר פי לדבורי דבלשון התנאי אמר כהוגן לפי' הרמב"ם שאמר בפירוש יאסר פי לדבורי ולפי' הר"ן נעשה כאומר כו' אמנם לא ידענא מה דחקו להמפרש הזה לפרש המשנה שהאיסור הוא על כל פירות שבעולם ומ"ש קונם פי מדבר עמך הוא לתנאי ולמה לא נפרש כפשוטו שכל הנדר הוא על דבור ועשי' והלוך. כפי שפירשו כולם רש"י והרא"ש והר"ן וע' בתומים ס"ס כ"ו שסובר ג"כ דאם תלה הנדר בדבר שא"א לקיימו לא הוי נדר ובקצה"ח שם חולק עליו כיון שהנדר הוא בדבר שאפשר לקיים אפי' תלה בתנאי שא"א לקיים חל הנדר ובס' קרן אורה לקמן (דף סו:) כתב שם בפרש"י בד"ה ענין אחר דמשמע מדבריו דין מחודש דאם תלה נדרו בדבר שא"א לא חל הנדר כו' וזו לא שמענו כו' והרי אתה רואה שכבר נחלקו בזה גדולי עולם האו"ת וקצות החשן יעויי"ש בדבריהם:
בר"נ ד"ה יאסר פי לדבורי כו' כלומר נעשה כאומר. דהא אמר קונם פי מדבר משמע דקאי אדבור ומשמע נמי דקאי אפה כו' ולפ"ז אם אמר דבור פי דלא קאי האיסור רק אדיבור הוי דבר שאין בו ממש וע"ל (ט"ז:) בר"ן ד"ה אמר רבא כו' כתב בשם התוס' דכיון שמזכיר החפץ הנאסר דבר שיש בו ממש הוא כגון קונם ישיבת סוכה עלי כו' ע"ש וע' בס' אבני מלואים באה"ע סי' פ"א סק"ד שכתב דהר"ן לא כתב שם רק אליבא דהתוס' ולי' לא סבירא לי' וכן משמע מדבריו לקמן (דף נז) במשנה האומר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי כו' ע"ש וע' בחדושי הרשב"א:
בא"ד ובדין הוא דה"מ לשנויי לי' דאפי' אי קאי קונם אדבור אפ"ה אסור מדרבנן כו' אלא קושטא דמלתא מתרץ לה דאפי' מדאורייתא אסור עכ"ל ע' בלחם משנה סוף פ"ג מהל' נדרים העיר ע"ז דאי מדרבנן מאי אשמועינן מתניתין הא כבר שמעינן לה ממתניתין דאידך פרקין ועוד דכאן במתניתין אמרו אסור ובמתניתין דאידך פרקין קאמר ה"ז בבל יחל וכתב שם הר"ן ז"ל דגבי שבועות קאמר בתר הכי במשנה לשון אסור משום דהוי מדינא אבל התם דהוי מדרבנן קאמר ה"ז בבל יחל א"כ מהך טעמא בהאי מתניתין דקאמרה אסור אמרה נמי דהוי מדינא וכן הוא בחדושי הרשב"א דכל היכי דקתני אסור מדאורייתא קאמר עיי"ש:
בתוס' ד"ה ידי לעושיהם וא"ת תיפוק לי' דמעשה ידים גופי' יש בו ממש וי"ל דאה"נ כו' ועוד דאיכא מעשה ידים שאין בהם ממש כגון שלא אתן לפני בקרך תבן עכ"ל בס' שעה"מ הל' נדרים פ"ב הלכה יו"ד הביא בשם הרב נתיבות משפט שהקשה שדבריהם סותרים למ"ש בעצמם בכתובות (דף נ"ט.) ד"ה קונם שאני עושה לפיך שכתבו שם וז"ל אפי' אי גרסינן קונם שאיני עושה לפיך לא הוי דבר שאין בו ממש דהא תנן בפ' בתרא דנדרים (דף פ"א:) קונם שלא אתן תבן לפני בקרך אינו יכול להפר. והרב בעל שעה"מ יישב דבריהם דלא סתרי כלל. דס"ל דהיכי דמזכיר החפץ שיש בו ממש כגון קונם שלא אתן תבן לפני בקרך דהתבן יש בו ממש אף דבהנתינה אין בו ממש מתרצינן לדבורי' דהכי קאמר קונם תבן לנתינתו עלי אבל היכי שאינו מזכיר החפץ כגון הכא שלא קאמר רק מה שאני עושה לפיך או ידי עושות עמך ואינו מזכיר החפץ רק העשי' ועשי' אין בו ממש מש"ה מוכרח הגמ' לתרץ כיון דאמר קונם יד"י עושה עמך נעשה כאומר ידי למעשיהם וידים יש בו ממש עיי"ש. ולפי דבריו ז"ל הא דקאמרי התוס' הכא דאיכא מע"י שאין בהם ממש כגון שלא אתן תבן לפני בקרך לא דקאמר שלא אתן תבן דא"כ מזכיר החפץ והיכי שמזכיר החפץ אנן מתרצינן לדבורי' דהוי כאומר קונם תבן לנתינתו עלי אלא כוונתם לצייר רק אופן הנתינה שבנתינה אין בו ממש ויותר נכון לומר דתיבת תבן הוא ט"ס. וצ"ל שלא אתן לפני בקרך ולא הזכירה הדבר שתתן. והנה הערת השעה"מ כבר העיר ע"ז הש"ך בסי' רל"ד ס"ק פ"ז. וע' בס' אבני מלואים באה"ע סי' פ"א סק"ד שהאריך בזה הרבה ובקצות החשן סי' ש"ו סעי' ב':
אזמרה שמך עליון לשלמי נדרי פרק ראשון
פרק שני חנני הבינני ישועתך אלהים תשגבני. בביאורים פרק שני.
בר"נ ד"ה ואלו מותרין איידי דתנא בפ"ק נדרים אסורין פתח הכא באלו מותרין עכ"ל כוונתו דלכאורה ואלו מותרין דפתח הכא מיותר כיון דקתני לבסוף מותר הי' די לו לומר האומר חולין שאוכל לך כו' מותר בשלמא מותר דסיפא איצטריך ליה למימר אע"ג דפתח בואלו מותרין משום לחלק בין הנך דקתני ברישא דאינן צריכין שאלה ופתח להך דהאומר לאשתו הרי את עלי כאימא דצריך שאלה ופתח ממקום אחר כדכתב הר"ן לקמי' בד"ה האומר לאשתו כו' אבל כיון דקתני לבסוף מותר לחלק ביניהם תו לא אצטריך למיתני ברישא ואלו מותרין ומתרץ איידי דתנא בפ"ק נדרים אסורין כו':
שם ד"ה כבשר חזיר כו' כל מיני אסורין קתני אסורין באכילה כבשר חזיר כו' כו' ותנא נמי שאסורין באכילה בלבד ויש בהן טומאה כנבלות ושטומאתן חמורה בכעדשה כשקצים ורמשים עכ"ל והא דקתני במתניתין וטריפות אע"ג דטריפה אינה מטמאת ושחיטתה מטהרתה אורחא דתלמודא למיתני בכ"מ טריפות בהדי נבלות וע' תוס' ע"ז (כ"ו:) דטריפה שנשברה מפרקתה ומתה והולכת. וק"ק דכבר שנה כבשר חזיר וגם היא נבלה וכתיב בחזיר ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם וי"ל:
בד"ה האומר לאשתו כו' האי דנקיט הרי את עלי כאימא ה"ה נמי במתפיס בשאר איסורי הנאה כע"ז וערלה וכה"כ ובברייתא נמי תניא בגמ' כו' אלא האי דנקיט כאימא חדא דאית בה תרתי אשמועינן כו' ודוקא במדיר אשתו כו'. ע' במפרש לקמן בדף הסמוך ד"ה פותחין לו פתח ממקום אחר כו' כתב כדי שלא יהא קל בעיניו לידור בכך להזכיר אמו לגנאי כו' וק"ק לפירושו דהא בברייתא קתני דגם באומר הרי את עלי כערלה וככלאי הכרם ואמרינן שם דבע"ה צריך שאלה והטעם מפני שלא יבוא להתיר ג"כ אם יתפוס בדבר הנדור ומתוך שרגיל לאסור את אשתו עליו מתוך הקפדה והוא ז"ל מפרש
מפני שלא יהא קל בעיניו להזכיר את אמו לגנאי שזה הטעם אינו אלא בתלה ואמר הרי את עלי כאימא והנכון כמ"ש הר"ן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |