שלמי נדרים/נדרים/יא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמי נדרים נדרים יא א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

גליוני הש"ס
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


ד' יא בהמפרש ד"ה דתנן במס' קדושין כו' לא נכתוב אם יעברו דל"צ למכתב אלא אם לא יעברו כו' עכ"ל בס' זרע יצחק על משניות מהגאון מו"ה יצחק חיות ז"ל כתב ויש לדקדק דכל הסוגיא דקדושין שם משמע דהלימוד דלכתוב רק אם יעברו ולשתוק מסיפא דקרא אם לא יעברו ור' חנינא מהדר לי' דמשמע אף בארץ לא יטלו אבל אם הסיפא דקרא אם לא יעברו יכתוב ולא רישא דקרא אם יעברו ע"ז לא השיב ר' חנינא כלום ודוחק לומר דרש"י שכתב כאן דלכתוב אם לא יעברו משום דכאן הלימוד בגמ' דלא נשמע מכלל לאו הן דהא ל"צ לזה דמוכח מדסובר ר"מ דלא נשמע מכלל הן לאו ה"ה להיפוך וצ"ע עכ"ל המחבר הנ"ל:

תו' ד"ה האומר כירושלים כו' וס"ל דאף ירושלים מתרומת הלישכה דהוי דבר הנדור רק אין דעת הנודר בכך. אלא דעתו להתפיס כמו שירושלים קדוש יותר מכל א"י ולא דבר הנדור עכ"ל בשעה"מ פ"ד מהל' שקלים הלכה ח' הקשה מסוגיא דקדושין (דף נ"ד.) דפריך שם אי ר' יהודא ירושלים מי מקדשא כו' והתניא ר' יהודא אומר האומר כירושלים לא אמר כלום ומאי קשיא הא אע"ג דס"ל דירושלים מקדשא אפ"ה ס"ל דלא אמר כלום משום דאין דעתו להתפיס על קדושת עצים ואבנים הבאים משירי הלשכה אלא על קדושת ירושלים יותר מכל הארצות וכמ"ש התוס' ז"ל וצ"ע עכ"ל. גם בס' דה"מ בהל' נדרים שם כתב וז"ל חזות קשה חזי הוית להתוס' בסוגיין דנדרים ודבריהם צ"ע טובא וככל החזיון אשר חזה בעל שעה"מ שהעתקנו אמנם לא זכר שר בשמו. וחידוש הוא שבפלפולו הארוך שם התווכח עם בעל שעה"מ בהל' מעילה והקושיא הנ"ל לא הזכיר בשמו והנה הרב הנ"ל שם כתב שבדוחק אפשר להמליץ בעד התוס' דס"ל כיון דלמ"ד לא מיקדשא היינו דאין מועלין ואף דבא משירי הלישכה ס"ל כיון דניתנו ליהנות אין מועלין בהם. א"כ אף דאיסורא מיהו איכא דלא נפיק לחולין לגמרי והוי שפיר דבר הנדור מ"מ משמע להו להתוס' דאין דעת הנודר להתפיס בחומת ירושלים כיון דקיל כ"כ ולא חמיר קדושתי' לא משמע להו לאינשי דבר קדוש ונדור להתפיס בו אלא אמרינן דעתיה להתפיס בקדושת ירושלים דקדוש יותר מא"י והוא דבר הנראה לעין כל שהוא

חמור בעיני הבריות ובה מתפיס. וכיון שאינו דבר הנדור קדושת זה לאו נדר הוא אך אמנם למ"ד דמועלין וחמיר כ"כ ע"כ כי נדר בירושלים ממש קא מתפיס. דחמיר כ"כ עד שמועלין מש"ה מקשה הש"ס אי ר"י ס"ל דמועלין היכי אמר דהאומר כירושלים לא אמר כלום הא ודאי לפי סברא זאת שפיר אית לן למימר דדעת הנודר לנדור ולהתפיס בחומת ירושלים ממש כיון דמועלין בו ולא בקדושת ירושלים הקדושה יותר משאר ארץ ישראל ומ"ש התוס' דלתנא דידן דס"ל דהאומר כירושלים מיתסר משום דבאה משירי הלישכה אפשר דכוונתם דלהאי מ"ד ס"ל אה"נ דמועלין בו כר"י דברייתא מש"ה מיתפיס בו שפיר והיינו פלוגתייהו ומ"ש התוס' שעשוי' מתרומת הלשכה כוונתם לומר דמועלין ע"ש שהאריך טובא בזה:

שוב ראיתי שגם בס' קרן אורה עמד ע"ד התוס' הנ"ל. ולי' לא ס"ל ככל הנ"ל אלא אפי' בדבר שאין בו מעילה כיון דעכ"פ איסורא איכא מתפיסין בו ע"ש שהאריך בראיות:



שולי הגליון


הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף