שלום אסתר/אסתר/ה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
ב[עריכה]
ויהי כראות המל׳ את אסתר נשאה חן מכלל שלא היתה ראויה לשאת כמז״ל באליאב שאמר ה׳ לשמואל אל תבט אל מראהו וכו׳ כי מאסתיהו מכלל שאהבתיהו ועתה שנאתיהו כן אילולי שהב״ה נתנה לחן היה אחשורוש ממיתה. והוא שאז״ל כשראה אחשורוש את אסתר עומדת לפניו אמר חבל על דאבדין ולא משתכחין. ושתי שלחתי בעדה ולא באה מרוב צניעות וזאת באה בלא מאמר. אז נשאה חן בעיניו ולא אמר בעיני המלך להודיענו כי להיות תכלית כונתה לטוב ושלוחי מצוה אינן ניזוקין ע״כ נשאה חן בעיני פמלייא של מעלה ופמלייא של מטה. בעיני אחשורוש ובעיניו ית׳ ובעיני כל א׳ מהשרים. ונעשו לה ב׳ ניסים כמז״ל אז ותקרב אסתר ותגע וכו׳ :
ג[עריכה]
ויאמר לה המלך מה לך אסתר ממה שאני רואה שבאת מבלי קרוא הורית שאת בוחרת מות מחיים מי הצרך ומי הכעיסך ואם כונתך לשאול אי זה שאלה ובקשת חן לז״א לה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך במתנה. אז אמרה יבוא המלך והמן.
ו[עריכה]
ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וכו׳ מה כונתך לשאול שהבאתנו עד הלום ואני אקיימנו עתה:
ז[עריכה]
אז אמרה שאלתי ובקשתי כנגד ב׳ שאלות אשר היתה חפצה לשאול ממנו א׳ הריגת המן ב׳ להשיב את הספרים. וע״כ שם ה׳ בפיו שיאמר מה שאלתך מיד ומה בקשתך לאחר זמן כנגד שתים זו שאמרנו.
ח[עריכה]
אמרה אסתר פי שנים יש לי לשאול כאשר אדוני המלך אומר אבל לא עתה אמנם בזה אדע כי תמלא שאלותי בבוא גם מחר אתה והמן אל המשתה אשר אעשה וכו׳. וזה עשתה להלהיבו ושתעלה קנאת גבר באפו נגד המן על אשר אמרה לו שתבא עמו כמז״ל וקראה להמן עמו. א׳ להכעיסו עוד עם מרדכי לפי שיהיה מפלתו בערך גדולתו וז״א וימלא המן על מרדכי לבד חמה על אשר לא קם ולא זע ממנו בצאתו מהמשתה. ב׳ כדי שישראל ישובו בתשובה ויסגרהו ה׳ בידיהם:
ט[עריכה]
ויהי כראות כי אין מרדכי כורע לפניו עלה במחשבתו לקום עליו ולהרגו אמנם נתיירא שלא תגלה תחבולתו ושתק. ולפי שהחמה גוברת מצד היין ויירא פן ימות מרוב כעסו לכן מה עשה התאפק מכעסו וחמתו עד שבא לביתו ויבא את אהביו. ולפי שהדאגה בערה בו הסירה ממנו במה שספר לאהביו כבוד עשרו וגם שהיו לו בנים רבים גדולי הערך שירשו את מקומו ואת כל אשר גדלו וכו׳ ועכ״ז וכל זה איננו שוה לו בכל עת אשר הוא רואה את מרדכי חי ועם היות יהודי יושב בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו:
יד[עריכה]
אז ותאמר לו וכו׳ יעשו עץ גבוה למען ידעו העולם כי איש חיל הוא ועכ״ז תלית אותו ומשלת עליו. ובבקר טרם שילך אל בית תפלתו להתחנן לפני בוראו אמור למלך כלאחר יד כמי שלא יתעצם בדבר וכמו שאין אתה מחשיבו לכלום זולת להיותו מכוער ונבזה אתה חפץ לתלותו עליו ועבדיך כצאת הדבר מפי המלך יתלהו מיד טרם ימצא עליו מתחנן שלא ימות. ולי אני יצחק נראה לומר כי נבאה ולא ידעה מה נבאה. היא אמרה ובבקר אמור למלך קודם שיעלה עמוד השחר ויעמוד בתפלה לפני בוראו על זה ושמא תקובל תפלתו לכן אמרה ובבקר לפי שנכנסה טינא בלבבה כי באותו המשתה השני יעלה מרדכי בגדולה והמן בעלה יגורש מן העולם ופחדה לגלות מחשבת לבה אליו ובפרט שראתהו עצב לכן אמרה ובבקר קודם שתשבו לשתות ותתעסקו בסעודה אמור למלך ואז ודאי ויתלו את מרדכי מאהבת המל׳ אותך ואח״כ ובא עם המלך אל המשתה שקט ושאנן לב מאין אויבך לפניך.
ויטב הדבר לפני המן ולא לפני ה׳ וטרם שתקום עצתה באותה הלילה נדד הקב״ה שינת המלך מעיניו זה דעתי יצחק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |