שיירי קרבן/שקלים/ד/ב

שיירי קרבן שקלים ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגיהי ספר העזרה וכו'. בבבלי פ' שני דייני גזלות גרסינן מגיהי ספרים שבירושלים ופרש"י ספרים של כל אדם שאסור להשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה וראו ב"ד שהיו מתעצלין בדבר הפקירו תרומת הלשכה לכך וקשה דלא מצינו שהפקירו ב"ד תרומת הלשכה לצרכי ציבור ותדע דקאמר רב בבבלי שם ואני אומר שהפרוכת מקדשי בדק הבית בא ומאי קשיא ליה דלמא לב ב"ד מתנה עלייהו אלא ודאי דלא אמרינן לב ב"ד מתנה אלא בדבר ששייך למזבח ולצרכי המקדש. וא"ת שני דייני גזלות יוכיח י"ל דהם היו לצורך המקדש שלא יגנבו ויגזלו שם ועוד שלא ימנעו העם מלהביא קרבנותיהם לירושלים לכן נ"ל שבירושלים דאיתא בבבלי לאו דוקא ואמגיהי ספר שבעזרה קאי וכמפורש כאן:

חוץ לעזרות באין מלשכת בדק הבית. פירשתי בקונטרס כגון עזרת נשים וכו' כ"פ רש"י בפ' שני דייני גזלות דף קה ע"ב וקשה מ"ש עזרת נשים מעזרת ישראל ועוד לשון המשנה והברייתא משמע דוקא חומת העיר ומגדלותיה הן באין משירי הלשכה אבל כל ששייך לבנין הבית דין א' להם וצ"ע:

כלום אר"מ אלא בתוך שנתו וכו'. כתב הרמב"ם פ"ד מהלכות שקלים הלכה ח' וכן מזבח העולה וההיכל והעזרות נעשין משירי הלשכה ע"כ וכתב הכ"מ ירושלמי פ"ד דשקלים אבל בגמ' דידן ר"פ שני דייני מזבח העולה והלשכות והעזרות באין מקדשי בדקי הבית ויש לתמוה למה הניח רבינו גמ' דידן ופסק כירושלמי ע"כ ואני אומר דגדולה מזו יש לתמוה דאף בירושלמי מסיק דבאין מבדק הבית דהא קאמר דמועלין בהן ואין מועלין בשיריים לאחר שנתן לכולא עלמא וע"כ לומר דמבדק הבית הן באין ויש מעילה בקדשי בדק הבית ועמש"ל בתוס':

אלא אם רצה יהא וכו'. כתב הרא"פ מפרש טעמא דר"ע דאמר אין משתכרין וכו' דחייש שמא יבא הדבר להפסיד אבל אם רצה הנפקד לקבל עליו ההפסד והשכר להקדש ולעניים מותר אבל בבבלי מפרש הטעם כמ"ש במתני' ע"כ ופי' תמוה דא"כ אף לר"ע איכא מותר הפירות כשרוצה לקבל עליו ההפסד וכולא סוגיין דבסמוך פליגא עליו בזה ועוד שהוא מפליג בין התלמודיים לכן נ"ל עיקר דאדר"י קאי דאף ר"י לא קאמר דמשתכרין בשל הקדש אא"כ מקבל עליו ההפסד ולא הוה רבית ומייתי ראיה מדר' מנא שפסק כן גבי יתומים וכ"ש בשל הקדש ובשל עניים וזהו מדוקדק מאוד בלשון משנתינו דקאמר ר"י והשכר להקדש וזה ברור:

מותר הפירות. פי' הרמב"ם והר"ב ר"י לטעמיה דאמר לעיל מותר שירי הלשכה קונים מהן יינות ושמנים וסלתות ושכר שמשתכרים בהם קרוי מותר הפירות וכן מותר הנסכים פי' סאה ד' ע"כ ותימא למה פירשו משנתינו כר' חייא בר יוסף ולא כר' יוחנן דהוא מארי דתלמודא טפי מיניה וי"ל דבבבלי במנחות דף צ' הגירסא בהיפך דר"י אמר מותר הנסכים היא סאה ד' וסוברין דה"נ בירושלמי מהפכין הגירסא ור"י סובר כר"ח בר יוסף ופירשו הם כר' יוחנן:

א"ר חזקיה מה דנפל לסאה רביעית נפל לבירוצים. בבבלי במנחות דף צ' גרסינן מהו מותר נסכים ר' חייה בר יוסף אמר בירוצי המדות ר' יוחנן אמר סאה ד' תניא כוותיה דר' חייא בר"י בירוצי המדות הללו מה היה עושין בהן אם יש שם זבח אחר יקרבו עמו וכו' ואם לאו מקיצין בהן את המזבח ע"כ. וקשה מאי סייעתא מייתי לדר"ח ב"י הא ר' יוחנן נמי מודה דבירוצי מדות בכלל מותר נסכים הן וכדאמר הכא ויש ליישב:

כהאי דתנינן תמן וכו' הרא"פ הגיה והאריך כאן ע"ש והכל ללא צורך וכמ"ש בקונטרס הוא עיקר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף