שיירי קרבן/שקלים/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים

הגר"ח קניבסקי



שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' אחא דר"י היא וכו'. כתב המגיה במשנה למלך פ"ד וצ"ל דהירושלמי פליג אש"ס דילן דבהדיא אמרינן בפ' הקומץ רבה דף כ' ע"ב דתניא קרבן מלמד שמתנדבים עצים וכן הוא במנחות דף קו ע"ב ושמא הירושלמי דרש ליה ליתורא דקרבן לדרשא אחריתי ומש"ה אוקמה למתני' דעצים כר"י אך קשה דהתם מייתי מקרא מלא בנחמיה דכתיב והגורלות הפלנו על קרבן עצים הכהנים והלוים להביא לבית אלקינו עכ"ל ובאמת לפום ריהטא תימא גדולה היא אבל לפי מה שפירשתי בקונטרס לק"מ דרבנן מוקמי להאי קרא שהם לא התנדבו עצים אלא לצורך קרבנות יחיד אבל לצורך קרבנות ציבור לא דאין קרבן יחיד משתנה לקרבן ציבור:

מתני' פליגא על ר"י וכו'. הרא"פ פי' דמתני' דתענית פליגי על ר"י מדתנן סתמא ולא מפליג בין בשעת קרבן בין שלא בשעת קרבן ועוד מן הדא נמי מוכח דלא כר"י דתני ראב"צ וכו' ע"כ ואין נראה דאדרבה מתני' דתענית לא איירי אלא בזמן בה"מ גם מאי דקאמר ועוד מן הדא דפליג על ר"י הרי הא דראב"נ הוא סיפא דברייתא דפליגי רבנן ור"י כמפורש במגילת תענית גם לשון מתני' פליגא משמע דעל אמורא קאי ולא על תנא לכן פי' שבקונטרס עיקר:

א"ל נעשה כחמשה דברים וכו'. ותימא תיפוק ליה דכתיב ממשקה ישראל מן המותר לישראל וכיון דאינו מותר לישראל משום שביעית אף לגבוה אסור וא"ל כיון דמצותו בכך שאי אפשר להביא העומר אלא משביעית מותר דהא אפשר להביא מספיחים שאין בהן שביעית במנחות דף ה' ע"ב מפורש דהיכא דאפשר למצוא שיכול להביא בהיתר אע"ג דהשתא אין לו דבר היתר לא מיקרי מצותו בכך מדקאמר הש"ס דעומר מצותו בכך להביא מן החדש שא"א מן הישן משא"כ בטריפה שאפשר להביא כשרה נאמר בשאין לו אלא טריפה נתיר אלא ודאי כיון דאפשר בהיתר לא מיקרי מצותו בכך ועיין בתוס' שם במנחות בד"ה שכן באה להתיר לאו שבתוכה וכו' ובדף פד בד"ה שומרי ספיחים וכו' וצ"ע:

כל מה שיתן הן הן דמיו משעה הראשונה. כתב הרא"פ דלב ב"ד מתנה עליהן שלא יקדשו שיעור מעות שצריך ליתן להן משעה שהוקדשו השקלים לכן יכול ליתן אותן להן מן הלשכה בהדיא ולא צריך לחללן דלא חל קדושה עליהן משעה ראשונה וכו' בשם שמואל וקצת לא משמע כן בפ"ג דמעילה דמשמע דס"ל כברייתא ע"כ ופי' תמוה מלבד מה שהרגיש בעצמו שבא לחלוק עלינו תלמודיים השוין אלא דדבריו בעצמן קשים דא"כ נמצא זה שנתן שקליו אין לו חלק בקרבנות ציבור שהרי שקליו הן חולין משעה הראשונה ולא מצינו דב"ד מתנין כיוצא בזה לכן פי' שבקונטרס עיקר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף