מראה הפנים/שקלים/ד/א

מראה הפנים שקלים ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

התרומה מה היו עושין בה וכו'. כתב הרמב"ם בריש פ"ד מה שקלים והמלח והעצים וכו' דבכלל כל הקרבנות הצבור הן ובהדיא שנינו לקמן בפ"ו י"ג שופרות וכו' ואחד כתוב עליו עצים וזה היה הכל נופל לתרומת הלשכה כמבואר בתוספתא פ"ג. ומ"ש עוד שם ושעיר המשתלח ולשון של זהורית שקושרין בין קרניו כל אלו באין מתרומת הלשכה וציין הכ"מ על וה משנה פ"ד דשקלים יש לתמוה שהרי בכל גי' המשניות כתוב במשנה ב' כבש שעיר המשתלח ולשון שבין קרניו וכו' באין משירי הלשכה ולקמן שם יתבאר זה בס"ד. ומ"ש שם בהל' ב' אבל פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז בתחלה גובין להך ואינן באין מתרומת הלשכה והכ"מ לא ציין מקומו. ותוספתא היא בפ"ב פלוגתא דר' יהודה ור"ש ולר"ש באין מתרומת הלשכה ופסק כר' יהודה וכך היא המסקנא במנחות דף נב כגי' התוספתא וא"כ הלכה כר' יהודה לגבי ר"ש. ומ"ש שם עוד בגדי כהונה בין בגדי כ"ג יבין שאר בגדי הכהנים שעובדין בהן במקדש הכל מתרומת הלשכה וגם בוה לא ציין הכ"מ מקומו ובתוספתא דמכלתין כ"ב גריס בגדי כהנים ובגדי כ"ג באין משירי הלשכה אלא דבתוספתא דיומא סוף פ"ק הגי' כדבריו אחד בגדי כ"ג ואחד בגדי כהן הדיוט באין מתרומת הלשכה. וסמיך על הגי' במקומו שזו היא העיקרית:

שומרי ספיחין בשביעית וכו'. הר"ב פי' כאן לפי מה שראה לדרך הרמב"ם בפירוש המשנה כדרכו בכל מקום אבל בחבורו חזר בו כמו שיתבאר טעמו. וזה דלכאורה נראה מהסוגיא בגמרא דהכא דמוקי לפלוגתייהו דרבנן ור' יוסי אם קרבן יחיד משתנה לשל צבור או לא וכך הוא פירושו בהמשנה אבל לפי המסקנא הא ליתא דא"כ קשיא סתמא דהתוספתא על דרבנן דהכא וכדבעי ר' אחא לאוקמי להאי ברייתא כר' יוסי והא דבעי ר' יוסה אמורא בשם ר' אילא לאוקמה כדברי הכל מיפרכא דלדידיה בעינן לחלק בין גופו של קרבן למכשירי קרבן וקרי להו לעצים מכשירי קרבן והא מסיפא דהתוספתא מוכרח הוא דכגופו של קרבן מיחשבי וכדמסיק הש"ס מתניתא פליגא על האי ר' יוסי בשם ר' אילא וכמבואר בפנים ולפיכך פסק כאוקמתא דרבא בב"מ דף קיח וכלישנא בתרא שכן דרכו ברוב המקומות לפסוק כהלישנא בתרא דלכ"ע הבטה בהפקר לא קני והכא בחיישינן לבעלי זרוע קמיפלגי וכו' כמ"ש בפ"ד שם בהל' ו' ומביא התי"ט לזה ודע דהתוס' מקשין בפ' הזהב דף נח והיאך מותר לעומר כיון ששומר הא כתיב ממשקה לישראל מן המותר לישראל ובת"כ דריש לא תבצור מן המשומר אין אתה בוצר אבל אתה בוצר מן ההפקר משמע דאסור אם ליקט מן המשומר. וכ"ת אינו אסור כ"א לבצור אבל אם עבר ובצר שרי לאכול הא אפי' מן ההפקר אסור לבצור וכו' ור"ל דע"כ הא דת"כ בדיעבד מיירי דמן ההפקר מותר ומן המשומר אפי' בדיעבד אסור דהא בצירה תולדה דקצירה היא ותירצו שלא היה מוחה להעולם מליקח רק שהיו מודיעין שיחדום לעומר ומעצמן היו נמנעים מליקח וכך כתבו בסוף יבמות ומביא דבריהם התי"ט. וזה דוחק גדול הוא דמ"מ מן המשומר הוא. אבל במנחות ריש פ"ט דף פ"ד תירצו עוד דמדאורייתא בצירה דוקא אסור אבל באכילה שרי דקרא בת"כ בבצירה מיירי ולא באכילה. ואני כבר כתבתי במקומו בריש פ"ט דשביעית בד"ה כל הספיחין וכו' דההיא דת"כ אליבא דר"ע היא אבל לרבנן דר"ע ספיחי שביעית מותרין הן מן התורה ובלבד שלא יקצור כדרך הקוצרין וזהו נלמד מהת"כ גופיה ומהאי ש"ס בכמה מקומות ומדרבנן בעלמא הוא דאסור ודוקא במקום דאיכא למיחש משום עוברי עבירה ומה שתמצרו בכמה וכמה מקומות במס' שביעית שנשנה היתר אכילה בפירות שביעית היינו בפירות האילן דוקא דלא שייכא גזרה דספיחין בהו וכן כל כיוצא בוה דליכא למיחש משום עוברי עבירה וזהו דרך האמת כמו שתמצא בהרבה מקומות בדברי הרמב"ם בהנ' שמיטה ובארתי שמה הראייות לדבריו. והרחבתי הדבור בענין מ"ש התוס' בפ' מקום שנהגו והן דברי הר"ש שם שהאריך הרבה בזה ובפי' פלוגתא דר"ש ורבנן שם ואין כאן מקומו והרוצה לעמוד על זה יעיין שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף