שיירי קרבן/שקלים/א/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז

הגר"ח קניבסקי



שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שקלים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא בשביעית. הרא"פ בריש פ"ה דפיאה כתב מפני שמפקיעין אותו מן המעשרות ע"כ ומפני כך הגיה בסמוך היא מוצאי שביעית היא שאר שני שבוע ע"ש ואין נראה דכיון שיש יכולת ביד חכמים לעשות כן אין בזה עיכוב ועוד הא אף בשאר ימות השנה אם רוצה להפקיע אין בו איסור ופכטור מן המעשר וכפירושי שבקונטרס כן פירש"י והרמב"ם:

אין מן הדא וכו' כתב הרמב"ם פ"ד מה' קידוש החדש הלכה טז יראה לי שזה שאמרו חכמים אין מעברין את השנה בשני רעבון ובשביעית שלא יעברו בהם מפני צורך הדרכים וכיוצא בהם אבל אם היתה השנה הראיייה להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן מעברין לעולם בכל זמן עד כאן והשיג עליו הרמ"ה דמתני' תנא סתמא אין מעברין בשני רעבון משמע דאפילו מפני האביב נמי לא וליכא לאפוקי מינה אלא בראייה ע"ש בכ"מ שזו היא עיקר השגת הרמ"ה ונ"ל שראיית הרמב"ם מהכא מדקאמר דמעברין בשביעית משום דכתיב שמור את חדש האביב ומפרש רבינו דה"ק כיון דבזמן דראויה להתעבר מפני האביב מעברין אפילו בשביעית הלכך אם עברוהו בשביל שאר דברים מעוברת ושביעית ושני רעבון חד טעמא להו הלכך פוסק רבינו דמעברין מפני האביב אך קשה לי למה לא פי' רבינו שאם עברוהו מעוברת ואפשר שלשון אין מעברין לכתחלה משמע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף