שיירי קרבן/שבת/א/ב
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים עמודי ירושלים
|
שיירי קרבן שבת א ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הדא אמרה אפי' חשכה דתנינן וכו'. כתב בש"ג בשם צפנת פענח שמעינן מהכא דקרינן למנחה חשכה וכיון דהכי הוא קרינן שמע בזמן מנחה דהא חשכה קרויה וגם רבי קרי למנחה חשכה:
או ראשון ראשון. כתב הי"מ שיזכיר המקבלים הידועים לו לבד ויזכירם בסדר ראשון ראשון שיאמר הלכה זו אמרה פלוני לפלוני ופלו' לפלו' או יזכירם בסדר אחרון אחרון שיזכיר תחלה מי שלמדה לו ושוב מי שמסרה לרבו כגון שיאמר אמר פלוני משמיה דפלוני עד מי שהוא ראשון לידועים לו עכ"ל וקשה למה דוקא בשאין ידוע לו כל המקבלים מותר לומר ראשון ראשון אי אחרון אחרון הלא גם בידועים לו כולם נמי דינא הכי ומאי קמ"ל הלכך נראה כמו שפירשתי בקונט' עיקר וכן מפורש במס' נזיר בבבלי פ' כה"ג דף נ"ו ש"מ כל שמעתת' דמתאמרה בבי תלתא קדמאו ובתראי אמרינן מציעאי לא אמרי' וזה ברור:
רבי חנניא בן עקיבא אומר כשם שמפסיקין וכו' בבבלי בסוכה פ' הישן גרסינן אר"ח בן עקביא כותבי ספרים וכו' פטורין מק"ש וכו' לקיים דברי ר"י הגלילי שהיה ר"י הגלילי אומר העוסק במצוה פטור מן המצוה וזהו בהיפך ממאי דאיתא כאן וקשיא לן דאמרינן אתיא דר"י כרחב"ע משמע דאף ר"י סובר דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ואנן תנן בפ"ב דסוכה שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ור"י סובר דהלכתא כסתם משנה וצ"ל דתנאי נינהו אליבא דר"י:
חדוד והי"מ גורס ע"י שהי' תדיר בד"ת וכו' ואינו נראה דאטו בחביבותי' תליא הא בחביבת המקום הוא הדבר גם הלשון דחוק הלכך מ"ש בקונטר' נראה עיקר וכפי הגירסא שלפנינו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |