שיירי קרבן/סנהדרין/ח/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חרשים עי' בקונט'. ולשון רש"י מיהו איננו שומע בקולינו כתיב איכא להפוכי לזכותו ולמדרש דבשעת הקול קאמרי כו' ע"כ. וקשה אך נפרש כוונתם בדבר שהחוש מעיד שמשקרים דכיון דחרשים הם ודאי אין כוונתם אשעת הקול אלא אח"כ ראו שאינו שומע בקולם. ואם כוונת רש"י לומר לזכותו ולהצילו דרשינן קרא הכי דקפיד שבשעת הקול יודעים שאינו שומע וכך משמע לשונו דקאמר ולמדרש. עדיין לשון קאמרי דחוק קצת והל"ל שיאמרו בשעת הקול לא שמע:

מתרין בו בפני ג'. עי' בקונט' כ"פ רש"י וקשה הא על כרחך צריכין לפרש מתני' מתרין בו בפני ב' כדאמרינן בבבלי א"כ אפשר לומר מתרין התראה ממש קאמר ואין צריך שיתרו העדים בו אלא שישמעו ההתראה ואפי' היה המתרה העובר עצמו סגי כדאמרינן פ"ק דמכות. ואף דר' יוסי פליג התם ואמר בעינן שיהיה פי שני עדיו מתרין אותו הא לא קי"ל כר' יוסי בהא וע"ק הא אף אי נטל המעות בפני אביו ואמו ה"ל גניבה דדוקא בנטלו בפני י' בני אדם הוא דהוה נזלן לר' אבהו בסמוך א"כ אין כאן התראת ספק מיהו לזה י"ל דה"ק אי מתרין ממש קאמר קשיא מתני' לר' הילא דאמר בסמוך בפני' הבעלים גזלן. וא"ת מנ"ל דבעינן עדים נימא כיון דהחמירה התורה להרגו על המראתו באביו ואמו אף הם נאמנים עליו וי"ל בן סו"מ חידוש שנידון על שם סופו ואין לך בו אלא חידושו הלכך לא גרע משאר חייבי מיתות ומלקות שצריכים עדים והתראה:

כך אתה דורש בזקני ב"ד שנאמר ויצאו כו'. בבבלי פ' אד"מ ור"פ מצות חליצה גרסינן תני רב יוסף כשם שב"ד מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום שנאמר כולך יפה רעיתי ומום אין בך. וקשה למה לא דייק ממקרא שבתורה כדאמרינן כאן. וכ"ת קסבר מויצאו זקניך כו' ליכא למשמע אלא שאותן הנבחרים מן הסנהדרין למדידת העיר צריכין להיות שלמים אבל אפשר שיהיו בסנהדרין בעלי מומין י"ל ודאי לא מוקמינן בסנהדרין אלא להראויין לכל מילי דסנהדרין. ונראה דאמרינן בבבלי בסוגיין ש"מ ממתנו' בעינן קרא כדכתיב שאני הכא דכולא קרא יתירא הוא. א"כ קרא דויצאו דאיצטרך לגופא ליכא למשמע מיניה עיכובא לכך איצטריך קרא כילך יפה רעיתי. ומנא תימרא דבעל מום פסול לדון דאורייתא דאמרינן ר"פ מצות חליצה מדאיצטרך לעיני למעוטי סומין ש"מ הדיוטות דאי סנהדרין מיעוטא למה לי תיפוק ליה מדתני ר"י כשם שב"ד מנוקין כו' ע"ש ואי רב יוסף דרבנן קאמר א"כ איצטרך לעיני לפסלן לחליצה דאורייתא א"ו רב יוסף מדאורייתא פוסל בעלי מומין אע"ג דקרא כולך יפה כו' דברי קבלה הוא ודאי דהל"מ היא שיהו ב"מ פסולין וקרא כולך כו' אסמכתא בעלמא הוא ועי"ל מויצאו לא שמעינן אלא למעט חיגרים ואלמים כו' אבל מקרא דכולך כו' ממעטינן כל המומין. אך קשה הא מסיק הש"ס מגיד כשם שזקני ב"ד שלימין בצדק כך הם צריכין להיות שלמים באיבריהם משמע מפורש דמהכא שמעינן דכל המומין פוסלין בסנהדרין וקשיא מנ"ל ללמד שאר מומין שפוסלין אדרבה מדאיצטריך ארבע מיעוטין למעט גידמים כו' ש"מ דלא ניליף מינייהו שאר מומים. וע"ק ל"ל קרא למעוטי סומים תיפוק ליה מדסומא פסול לחליצה כדאמרינן יבמות [פי"ב ה"ג] לרבנן לעיני הזקנים פרט לב"ד הסומים. כ"ש דפסולים לסנהדרין ודוחק לומר דסוגיא דהכא כר"א דהלכתא כוותיה. על כרחך לומר דה"ק מדבעינן בסנהדרין זקנים למדידת העגלה שצריכין שלא יהיו גידמים ואלמים כו' סברא שכל המומין פוסלים בהם הדרא קושיא לדוכתא הא דרב יוסף ל"ל וצ"ע:

מת אחד מן הראשון אינו נסקל כו'. לא ידעתי למה השמיט הרמב"ם דין זה הא ליכא מאן דפליג עליה וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף