מראה הפנים/נדרים/ט/א

מראה הפנים נדרים ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי אליעזר. אם אומר את כן נמצאת עוקר פרשת נדרים מן התורה. וזהו כדברי רבא בבלי ריש פרקין א"כ אין נדרים נשאלין לחכם וכפי' הרמב"ם במתני' דכולה דברי רבי צדוק הם:

הקיש ריבים לנגעים. משמע דלכולא מילתא איתקש ריבים לנגעים ואפי' אם כהו עיניו פסול מלדון כדרבי ירמיה הכא וכדתנן בפרק ב' דנגעים סומא בא' מעיניו או שכהו מראה עיניו לא יראה את הנגעים שנאמר לכל מראה עיני הכהן ובבבלי סנהדרין דף ל"ד ונדה דף נ' משמע דפלוגתא דר"מ ורבנן היא אי מקשינו ריבים לנגעים או לא וכן דעת התוס' בנדה שם ד"ה ור"מ היא דלרבנן לא ס"ל הקישי' כלל ולדידהו אפי' סומא בשתי עיניו כשר לרבנן וע"ש וכן נראה מדבריהם בסנהדרין ד"ה סתמא וע"ש דמשום הכי מקשו שם דילמא באמת לענין סומא מקשינן ריבים לנגעים אפילו לרבנן וכ"כ בזבחים דף ק"ב דרבנן לא מקשי וכן דעת בעל המאור ז"ל בסנהדרין דלרבנן לא ס"ל היקיש' לענין סומא כמו דלא ס"ל לענין ביום וכתב שם אבל סומא בשתי עיניו פסול הוא לדון כשם שפסול לעדות דקי"ל כל הכשר לדון כשר להעיד הלכה היא ואף על גב דסיפא דההיא מתני' אידחי לה ואתפקא לבר מהלכתא דלא קי"ל יש שכשר להעיד ואינו כשר לדון למעוטי סומא בא' מעיניו אבל רישא ודאי הלכה היא וכיון דסומא בשתי עיניו פסול הוא להעיד דילפינן מדכתיב או ראה וגו' פסול הוא לדון ע"כ. ויש לעיין בדבריו דאם לרבנן לא ס"ל היקישא כלל מנא להו לומר דסומא בשתי עיניו פסול והנ"י כחב שם דהכי משמע בריש מצות חליצה גבי פלוגתא דרבי יהודה ורבנן דמקשי שם ורבי יהודה הדיוטות מנא ליה נפקא ליה מדאיצטריך לעיני למעוטי סומין ש"מ דאפי' הדיוטות כשרין דאי ס"ד סנהדרין בעינן למה לי לעיני מדרב יוסף נפקא דסנהדרין מנוקים מכל מום כו' והשתא אי ס"ד סומין כשרין לדיני ממונות הא איצטריך שפיר לעיני למיפסל סומין בחליצה ואכתי הדיוטות מנא לן נהי דלא בעינן סנהדרין דילמא מומחין בעינן אבל אי בדיני ממונות פסולין סומין לא איצטריך לעיני אלא להכשר הדיוטות עכ"ל ויש לדחות ראיה זו חדא דמתקנא לא קאי התם כן ולעיני איצטריך לדרשה אחריתא ע"ש ועוד אפי' למאי דס"ד מעיקרא דילמא רבי יודא כר"מ ס"ל דמקיש ריבי' לנגעי' אבל לרבנן אי לית להו היקישא כלל מנא להו והנראה לע"ד דודאי גם לרבנן אית להו היקישא והא דקאמרי גמר הדין בלילה שאני הכא דגלי קרא ושפטו את העם בכל עת כדמפרש רבא התם ובסומא בא' מעיניו דמכשרי רבנן הוא מטעמא דכתב הרי"ף ז"ל דהא כולהו אינשי לא מצו למיחזי בלילה כדחזי סומא בא' מעיניו ביום וכיון דגומרין בלילה דין הוא לסומא בא' מעיניו שידון ביום לכתחילה וכן נראה מפי' רש"י ז"ל אלא דהרי"ף מוסיף שמותר ליתן טעם דאפילו לכתחילה מותר ובזה מסולקת תמיהת התוס' בסנהדרין וכן נראה מדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' סנהדרין מדמכשיר סומא בא' מעיניו ופוסל סומא בשתי עיניו ש"מ דגם לרבנן אית להו היקשא אבל עדיין יש להסתפק דאם נימא דגם לרבנן אית להו היקישא א"כ גם בכהו שתי עיניו יש לפסול לדון כמו בנגעים כדקאמר הכא דלכאורה בזה לא שייך טעמיה דהרי"ף דלא דמי לגמר הדין בלילה ולא זכרו כלום מזה לא הרי"ף ולא הרמב"ם ולא שום א' מגדולי הפוסקים ואם נאמר דלרבנן לית להו היקישא כלל ורבי ירמיה הכא כר"מ ס"ל קשה מנ"ל דסומא בשתי עיניו פסול לדעתם ז"ל דהרי אין לנו לימוד מקרא ודילמא סתמא דנדה כר"מ אחיא ולא כרבנן אפי' הרישא וכדעת התוס' שזכרנו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף